נפגעי פעולות איבה
מהי פגיעת איבה?
בהתאם לחוק התגמולים, פגיעת איבה היא אחת מאלה:
- פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עויינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עויין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם ובלבד שאם פעולות האיבה כאמור אירעו מחוץ לישראל או לאזור – מטרתן היתה פגיעה בישראל (לכולם ייקרא להלן – כוחות אויב).
- פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור.
- פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולות איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת.
- פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
- פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה בידי ארגון טרוריסטי שעליו הכריזה הממשלה לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, למעט ארגון שהוא כוחות אויב, או שהוא נעשה בשליחותו או מטעמו של ארגון כאמור.
החוק קובע חזקה לפיה, נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.
הרשות המאשרת הממונה ע"י שר הביטחון היא הגוף המחליט באם אירוע כלשהו עונה להגדרת "פגיעת איבה", אם לאו. על החלטת הרשות המאשרת, ניתן להגיש ערר בתוך 60 ימים לוועדה לעררים, אשר בראשה שופט.
משטרת ישראל, פועלת אף היא כרשות מאשרת של משרד הביטחון. כאשר מתרחש אירוע איבה, מעבירה המשטרה את שמות הנפגעים באירוע האיבה אל המוסד לביטוח לאומי, בכדי שזה יפנה אל הנפגעים למימוש זכויותיהם. העדר פנייה מצד המוסד לביטוח לאומי אינה מונעת מאדם הסבור כי נפגע בפעולת איבה, להגיש תביעה עצמאית אל המוסד לביטוח לאומי, ע"י הגשת "הודעה על פגיעה בפעולת איבה ותביעת תגמול לטיפול רפואי". במקרים מסוימים הקבועים בחוק, זכאים אף בני משפחה של נפגעי פעולות איבה להגיש תביעה לתגמולים עפ"י החוק.
"נפגע" בפגיעת איבה
בכדי שמבוטח יהיה זכאי לתגמולים עפ"י החוק, עליו להיות מוכר כ"נפגע", בפעולה אשר הוכרה כ"פגיעת איבה". למוסד לביטוח לאומי הסמכות להחליט באם מבוטח עונה להגדרת "נפגע", אם לאו. בהתאם לחוק, "נפגע" הוא מי שנפגע ב"פגיעת איבה" והוא אחד מאלה:
- תושב ישראל, בין אם נפגע בישראל או בשטחי יהודה, שומרון ועזה, ובין אם מחוץ לישראל.
- בעל אזרחות ישראלית והפגיעה קרתה בישראל או בשטחי יהודה שומרון ועזה.
- בעל אזרחות ישראלית וטרם חלפה שנה מהמועד בו חדלת להיות תושב ישראל ונפגעת מחוץ לישראל.
- מי שאינו בעל אזרחות ישראלית, אך נכנס לישראל כחוק לפי חוק הכניסה לישראל, או שאינו זקוק לאשרה (כגון בעלי דרכון דיפלומטי או תיירים ממדינה שישראל פטרה אותה מחובת אשרה וכו’) – ונפגע בשטח מדינת ישראל או בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה.
- תושב שטחים בעל תעודת זהות ישראלית, אשר נפגע בתחום הקו הירוק.
- תושב שטחים המחזיק בהיתר כניסה ממפקד כוחות הצבא בשטח, ואשר נפגע בתחום הקו הירוק.
- תושב חוץ אשר נפגע תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעביד ישראלי בחו"ל.
לאחר שהוכרת כנפגע פעולת איבה, תבדק באם נותרה לך נכות כלשהי עקב פעולת האיבה. קביעת דרגת הנכות נעשית ע"י הוועדות הרפואיות. בעוד שהוועדות הרפואיות יושבות מכח חוק הביטוח הלאומי, דרגת הנכות נקבעת לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל – 1969. על החלטת ועדה רפואית ניתן לערור לועדה רפואית לעררים, ועל החלטתה של זו, ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה, בשאלות משפטיות בלבד.
מי שנקבעה לו דרגת נכות 10%-19% זכאי למענק חד פעמי. מי שנקבעה לו דרגת נכות של 20% ומעלה, זכאי לתגמול חודשי. יובהר כי סכום המענק או התגמול החודשי, נקבעו בחוק ואינו מתחשב בשכרו או הכנסתו של המבוטח ממשלח יד, לפני הפגיעה.
