מירב רמון אפרים - משרד עורכי דין

ישנם שלושה סוגים של פגיעות בעבודה אשר עשויים לזכות בגמלה לנפגעי עבודה:

1. תאונת עבודה - תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב העבודה, כולל תאונות בדרך לעבודה וממנה.
2. מיקרוטראומה - פגיעה שנגרמה כתוצאה מאין ספור פעולות ממושכות וחזרתיות כחלק מהעבודה.
3. מחלת מקצוע - מחלה שלפי תקנות הביטוח הלאומי נגרמה מחשיפה לחומרים או לסביבה בתנאי עבודה מוגדרים.

תאונה אשר התרחשה בעבודה תוכר כ"תאונת עבודה" בנסיבות בהן עקב אירוע תאונתי אשר ניתן למקד במקום ובזמן ואשר קרה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, נגרם לעובד נזק ו/או אי כושר עבודה. כאמור יש לאבחן בין ארועים המתרחשים "תוך כדי" ו"עקב" העבודה לבין ארועים אחרים המתרחשים בעבודה, אך אינם קשורים לעבודה. לדוגמא, כאשר עובד נפצע בקטטה עם עובד אחר, אשר התפרצה על רקע העבודה, סביר כי התאונה תוכר כ"תאונת עבודה". לחילופין כאשר הקטטה פורצת ממניעים אישיים שאינם קשורים לעבודה, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה ע"י ביטוח לאומי.

ישנן תאונות עבודה בהן ניתן בקלות לזהות את האירועים התאונתיים, כגון מקרים בהם נגר נפגע בכף ידו עם פטיש כבד או כאשר מטפלת בילדים המועדת על צעצוע ושוברת את היד. מאידך ישנם ארועים המתרחשים בעבודה אשר קשה יותר לאבחן אותם מיתר הפעולות שעשה עובד בעבודה, ולהגדיר אותם כתאונת עבודה.

תאונת עבודה יכולה להתרחש במקום העבודה עצמו, אך היא יכולה גם להתרחש בדרכו של העובד לעבודה או במהלך פעילות יזומה של המעביד, מחוץ למקום העבודה.

תאונת עבודה במהלך פעילות נלווית לעבודה

תאונות המתרחשות במהלך פעילות הנלווית לעבודה, כגון נסיעה למקום עבודה אחר, נסיעה לפגישה עסקית, נסיעה להדרכה או השתלמות, עשויות להיחשב כתאונות עבודה, במידה והן קשורות לעבודה.

תאונה בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה

תאונה שהתרחשה בדרכו של העובד לעבודה או בדרכו מהעבודה לביתו, עשויה להיחשב כתאונת עבודה, במידה והעובד נסע בדרך הרגילה שלו. עם זאת, סטייה מהדרך הרגילה עשויה לשלול את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, אלא אם הסטייה הייתה קצרה וסבירה.

לדוגמא, עצירה קצרה בדרך מהעבודה לביתו לצורך קניית לחם או חלב, לא תשלול את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. כמו כן, עצירה קצרה בדרך מהעבודה לביתו לצורך תפילה בבית כנסת בו הוא נוהג להתפלל, או כאשר ליווה את ילדו לגן או החזיר אותו משם, יחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה.

לגבי מקרים אחרים, ישנה פסיקה עניפה של בית הדין הארצי לעבודה הקובעת באילו מקרים "תוקנה" הסטיה מן הדרך, וניתן להמשיך ולבחון את הדרך כדרכו הרגילה של העובד. ישנם מקרים בהם קיימת "הפסקה של ממש" בדרכו של העובד, ואשר מהווה עילה לדחיית התביעה. ישנן תאונות אחרות כגון נפילה במדרגות היורדות מן הבית החוצה, המעלות את השאלה באשר ל"תחום" בו נמצאות המדרגות.

דוגמאות להלכות אשר נפסקו ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה:

1. תאונה בשל סיבה פנימית (כגון סחרחורת) ללא כל תרומה של גורם חיצוני, אינה בגדר תאונת עבודה (דבע לט/ 0-107 המוסד לביטוח לאומי נגד סוזן סמסון פדע יא 141).
2. נפילה במדרגות פנימיות של בית קוטג' לא תחשב כתאונת עבודה שהרי המדרגות הינן חלק מהמעון (דב שם/0-83 המוסד לביטוח לאומי נגד סלומון וקנין פדע יא 327).
3. נדחתה תביעה של אדם שהותקף בדרך מהעבודה לביתו, לאחר שהוכח כי התקיפה כוונה אליו באופן אישי, ואינה קשורה כלל ל"סיכוני הדרך". (עבל 54/61 אליזבטה קסטנר – המוסד לביטוח לאומי פב"ל ז 61).
4. עצירה בדרך מהעבודה למשך שעה לעריכת קניות, וחזרה לדרך הרגילה, מהווה הפסקה של ממש. (עבל 1154/01 המוסד לביטוח לאומי – אלגריה רבקה לוי, לא פורסם).

תאונה שהתרחשה עקב רשלנות העובד

תאונה שאירעה לעובד בעת שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר העובד, או כאשר עקב התאונה נקבעה לו נכות כלשהי או כאשר עקב התאונה איבד העובד את כושרו לעבוד ל- 10 ימים לפחות, ולולא נהג העובד ברשלנות, התאונה הייתה נחשבת לתאונת עבודה.

מהם דמי פגיעה?

דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לעובד שנפגע בתאונת עבודה כפיצוי על אובדן שכרו בתקופה מירבית של 91 ימים בהם העובד אינו מסוגל לעבוד, והכול על פי אישור רפואי. לא מדובר באישור מחלה רגיל אלא בתעודות רפואיות לנפגע בעבודה אשר מקבלים מקופת החולים, בהן מצוינת האבחנה הרפואית ממנה העובד סובל ומספר הימים בהם הוא אינו מסוגל לעבודה עקב תאונת העבודה.

מי שבעקבות תאונת העבודה נגרם לו רק אי כושר חלקי וצומצמו שעות עבודתו, יוכל להמציא תעודות רפואיות לנפגע בעבודה המעידות על כך ולקבל דמי פגיעה מופחתים.

חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה

חישוב דמי הפגיעה לשכיר שנפגע בתאונת עבודה:

דמי הפגיעה לשכיר בעקבות תאונת עבודה יחושבו על בסיס שכרו ב- 3 החודשים אשר קדמו לחודש בו נפגע בתאונת עבודה. מדובר בשכר ברוטו בגינו משולמים דמי ביטוח לאומי, וכולל שכר עבור שעות נוספות, פרמיות, ביגוד, הבראה, משכורת 13 וכדו'.

הבסיס לחישוב דמי הפגיעה היומיים של העובד הנפגע בתאונת עבודה הוא 75% משכרו באותם 3 חודשים לחלק ב- 90 (נכון ליום 01.01.2025 דמי הפגיעה המקסימלים ליום הם 1094 ש"ח).

התקופה המירבית לתשלום דמי פגיעה היא 91 ימים. במידה והעובד נזקק לתקופה ארוכה יותר, הוא יוכל להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות.

חישוב דמי הפגיעה לעצמאי שנפגע בתאונת עבודה:

חישוב דמי הפגיעה לעצמאי שנפגע בתאונת עבודה נעשה על בסיס הכנסתו בשנת המס השוטפת, וזאת כמובן בתנאי כי העצמאי מסר דיווח אמיתי על הכנסותיו. קביעה זו נובעת בעיקר מהטעם מאחר שהכנסותיו של עצמאי אינן קבועות מדי חודש. במקרים בהם מסר העצמאי דיווח על הכנסותיו לביטוח לאומי ולמס הכנסה לפני תאונת העבודה וללא קשר אליה, אין מניעה לקבוע כי ההכנסה עליה דווח תהיה הבסיס לחישוב דמי הפגיעה.

מה הדין כאשר העצמאי אינו מוסר דיווח נכון על הכנסותיו בשנת המס השוטפת, באופן שישפיע על השומה השנתית ויגדיל את גובה הגמלה לה יהיה זכאי? במקרה זה "חוסם" המוסד לביטוח לאומי את הגמלה וקובע כי הגמלה (לרבות דמי הפגיעה), תשולם בהתאם לדמי הביטוח אשר שילם העצמאי (מקדמות) לפני שארעה תאונת העבודה (תקנה 11).

החסימה אשר יוצרת תקנה 11 פועלת לשני כיוונים, מצד אחד, היא מטיבה עם ביטוח לאומי ומונעת מעצמאים להעלות את גובה הבסיס לפיו יחושבו הגמלאות. מצד שני, היא מיטיבה עם עצמאים אשר שילמו מקדמות גבוהות לפני התאונה אך מאחר והכנסתם פחתה לאחר התאונה, שומתם הסופית היתה נמוכה. במקרים אלה ישלם המוסד לביטוח לאומי את דמי הפגיעה לפי המקדמות ששולמו לפני תאונת העבודה (גם אם בפועל ההכנסה השנתית היתה נמוכה יותר) וידרוש מהמבוטח להשלים את תשלום דמי הביטוח לאותה שנת מס, כאשר החישוב יעשה בהתאם למקדמות הגבוהות ששילם לפני הפגיעה, ולא לפי השומה הסופית הנמוכה.

על סבירותה של תקנה 11 עמד בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין בעניין עב"ל 20/99 יעקב סדיק – המוסד לביטוח לאומי.

ניכויים מדמי הפגיעה:

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

מי אינו זכאי לדמי פגיעה:

• עובד שעבד בפועל בתקופה בה אמור היה להיות באי-כושר עבודה בהתאם לתעודה הרפואית לנפגע בעבודה אשר קיבל מהרופא.
• מבוטח שנפגע בזמן שהיה בשיקום מקצועי או בהכשרה מקצועית, ולא היתה פגיעה בהכנסתו מעבודה, עקב הפגיעה.
• אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער.
• עובד זר ששוהה בארץ שלא כחוק.

עובד שכיר או עצמאי שהוכר על ידי המוסד לביטוח הלאומי כנפגע בעבודה זכאי לריפוי, החלמה ושיקום רפואי. הטיפול ניתן רק עבור הליקויים שהוכרו כקשורים לתאונת העבודה ע"י פקיד התביעות או הוועדה הרפואית (בשלב קביעת דרגת הנכות).

הריפוי, כולל אשפוז, לרבות אשפוז סיעודי או טיפול סיעודי בבית הנפגע, תרופות, בדיקות רפואיות, צילומים, ניתוחים, אספקת מכשירים אורטופדיים, פטור מתשלום ביקור רופא מקצועי, פטור מתשלום טופס התחייבות (טופס 17), אבזרים רפואיים אישיים וכל טיפול רפואי הנדרש לצורך ריפוי, החלמה ושיקום רפואי. כמו כן זכאי הנפגע להחזר הוצאות נסיעה לצורך קבלת טיפול רפואי בהתאם לתעריפי התחבורה הציבורית.

ככלל, הטיפול הרפואי לנפגע תאונת עבודה ניתן ע"י קופת החולים בה היה מבוטח בעת הפגיעה בלבד והנפגע לא יהא זכאי להחזר או מימון של טיפול רפואי פרטי (למעט חריגים).

לשם קבלת הטיפול הרפואי חינם, על העובד לפנות אל קופת החולים בה הוא מטופל עם טופס בל/250, הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי. כאשר מדובר בעצמאי אשר נפגע בתאונת עבודה, עליו להגיש לקופת החולים טופס בל/283, בקשה לטיפול רפואי בקופת החולים.

קופת החולים תנפיק לנפגע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה תצוין האבחנה הרלוונטית הקשורה לתאונת העבודה, ומספר ימי אי הכושר בהם הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו. במידת הצורך יונפקו לנפגע תעודות אי כושר נוספות, לתקופה מירבית של עד 91 ימים.

נפגע תאונת עבודה אשר פונה ממקום התאונה באמצעות אמבולנס:

המוסד לביטוח לאומי מממן במישרין רק את הוצאות הפינוי וההעברה על ידי אמבולנס ביום הפגיעה. לגבי כל דרישת החזר של טיפול רפואי אחר, יש לפנות ישירות אל קופת החולים.

מחלת מקצוע היא מחלה שהעובד חלה בה עקב תנאי עבודתו, והיא מופיעה ברשימת מחלות המופיעה בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה). התקנות מפרטות את רשימת מחלות המקצוע, מי הם העובדים הרלוונטיים, מהו סוג העבודה/חשיפה הנדרשים לצורך הכרה במחלה כמחלת מקצוע, ומהו תאריך התחולה.

מי שחלה באחת המחלות המופיעות בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, תוך שנה מיום שעזב את עבודתו, והוא עבד בתנאים הנדרשים בהתאם לתקנות, קיימת לגביו חזקה, כי הוא חלה ב"מחלת מקצוע".

לעמוד מחלות מקצוע

לאחר שתאונה הוכרה כתאונת עבודה, ניתן להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקביעת דרגת נכות. בעקבות הבקשה יוזמן המבוטח להתייצב בפני ועדה רפואית אשר תבדוק אותו ותקבע אם נותרה למבוטח נכות כלשהי כתוצאה מהתאונה. בהתאם לקביעת הוועדה הרפואית, יקבע אם המבוטח זכאי לתשלום גמלה, זמנית או קבועה. במהלך תקופת השיקום ו/או ההחלמה, הנפגע עשוי להיות מוזמן למספר ועדות רפואיות, בהתאם לאופיים של הליקויים מהם הוא סובל בעקבות תאונת העבודה, ותקופות הנכות אשר נקבעו לו ע"י הוועדות הרפואיות השונות.

דרגות נכות וגמלאות:

• מי שתקבע לו דרגת נכות פחותה מ-9% לא יהיה זכאי לגמלת נפגעי עבודה.
• מי שתקבע לו נכות זמנית בשיעור 100%-9% יקבל קצבה חודשית לתקופת הנכות הזמנית.
• מי שתקבע לו דרגת נכות יציבה בשיעור מ-9% עד 19% יקבל מענק חד פעמי. סכום המענק שווה לקצבה חודשית כפול 43.
• נכה עבודה שדרגת נכותו 100%-20% יקבל גמלה חודשית.

ערר על החלטת הוועדה הרפואית:

על החלטת הוועדה הרפואית בדבר דרגת הנכות מעבודה רשאי המבוטח לערער לפני הוועדה הרפואית לעררים. גם המוסד לביטוח לאומי רשאי לערער על החלטת הוועדה הרפואית לפני הוועדה הרפואית לעררים. בוועדה הרפואית לעררים יושבים שלושה רופאים מומחים. הוועדה רשאית לאשר את החלטת הוועדה הרפואית (הראשונה), לשנותה או לבטלה, בין שהתבקשה לעשות כן ובין שלא התבקשה.

אם הוועדה שוקלת להפחית את גובה אחוזי הנכות, ניתן לבטל את הערר ולהשאיר את אחוזי הנכות כפי שנקבעו על-ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון. הוועדה מחויבת לעצור את הדיון ולציין זאת בפרוטוקול הוועדה.

ערעור לבית הדין לעבודה:

על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בשאלות משפטיות בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה, בתוך 60 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. בית הדין יבחן באם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

נפגע תאונת עבודה אשר נקבעה לו נכות לצמיתות ע"י הוועדה הרפואית ומצבו הרפואי הוחמר, רשאי להגיש בקשה לקביעה מחדש של דרגת נכותו. את הבקשה ניתן להגיש בתום 6 חודשים מן הקביעה האחרונה של דרגת הנכות ע"י ועדה רפואית. במקרים חריגים, ובהסכמת הרופא המוסמך של הביטוח הלאומי, ניתן לבקש כי ועדה רפואית תדון בהחמרת מצב אף אם טרם חלפו 6 חודשים ממועד הדיון האחרון במצבו של הנפגע.

לשם הגשת הבקשה לחידוש דיון על הנפגע להמציא תעודה רפואית המאשרת (החתומה ע"י רופא שהוסמך לכך ע"י קופת חולים) שמצבו הוחמר כתוצאה מתאונת העבודה (חידוש דיון לפי תקנה 36).

גם המוסד לביטוח לאומי רשאי ליזום דיון מחדש במצבו של נפגע תאונת עבודה אשר נקבעה לו נכות יציבה, אם חלפו 6 חודשים ממועד הקביעה האחרונה של נכותו. ביטוח לאומי אינו רשאי להשתמש בסמכותו זו בכדי "לשנות" החלטה של וועדה רפואית לעררים, ועליו לזמן את הנפגע לבדיקה מחדש רק אם יש טעם ענייני לעשות כן או בשל עובדות חדשות שנתגלו בעניינו.

אם הנפגע לא התייצב לבדיקה המחודשת בלי סיבה מניחה את הדעת, רשאי המוסד לביטוח לאומי להפסיק את תשלום הקצבה לנפגע עד שיתייצב לבדיקה ע"י הוועדה הרפואית (חידוש דיון לפי תקנה 37).

דיון מחודש עקב ירידה ניכרת בהכנסות

נפגע עבודה אשר נקבעה לו דרגת נכות יציבה בשיעור של 20% לפחות עקב תאונת עבודה, רשאי לבקש הגדלה של דרגת נכותו, אם עקב הפגיעה בעבודה חלה ירידה ניכרת בהכנסותיו. את הבקשה ניתן להגיש רק אם חלפו 12 חודשים מהקביעה האחרונה של דרגת נכותו של הנפגע אך לא יותר מ–60 חודשים מאז אותה קביעה (חידוש דיון לפי תקנה 17).

מי זכאי לגמלת תלויים?

לגמלת תלויים זכאים בני משפחתו של נפגע בתאונת עבודה אשר נפטר כתוצאה ממנה. כמו כן זכאים לגמלה בני משפחתו של מתנדב אשר נפטר כתוצאה מתאונה בעת שעסק בהתנדבותו. הגמלה כוללת בין היתר, תשלום קצבה חודשית, מענקים שונים, שיקום מקצועי לאלמן ולאלמנה ודמי מחיה.

לגמלת תלויים עשויים להיות זכאים האלמן או האלמנה (וכן ידועים בציבור), ילדיו של הנפגע ובמקרים מסויימים אף הוריו סבו/סבתו ואחיו.

אלמנה ואלמן של נפגע תאונת עבודה:

אשתו של הנפגע בשעת מותו (לרבות ידועה בציבור) גם אם היא עובדת או שיש לה הכנסות ממקור אחר.

אלמן של נפגעת תאונת עבודה עשוי להיות זכאי לגמלת תלויים אם יש עמו ילד הזכאי אף הוא לקצבת תלויים או אם האלמן אינו מסוגל לכלכל את עצמו או הכנסתו החודשית אינה עולה על סכום נקוב הקבוע בחוק. אלמן שילדיו בגרו ולא מתקיים בו אחד מהתנאים האחרים המאפשרים לו להמשיך ולקבל את קצבת התלויים, יפסק תשלום הקצבה והוא יקבל מענק תלויים בגובה של 36 קצבאות.

אלמן ואלמנה שחזרו ונישאו, תפקע זכאותם להמשיך לקבל קצבת תלויים, וישולם להם מענק נישואים בשויי 36 חודשים (התשלום יחולק לשניים). מאידך, אלמנה שחזרה ונישאה תהיה זכאית להמשיך לקבל קצבת תלויים חודשית, אם היא עונה על התנאים האלה:

• הכנסת בן זוגה אינה עולה על סכום נקוב הקבוע בחוק.
• בן זוגה אינו מסוגל לכלכל את עצמו, או שהיה בן 60 שנה ומעלה ביום נישואיהם.

אלמן/ה שהיו זכאים למענק חד פעמי כשנישאו בשנית, והתגרשו (או החלו בהליכי גירושין) או התאלמנו שוב בתוך 10 שנים ממועד נישואיהם בשנית – ביטוח לאומי יחזור לשלם להם קצבה חודשית מהיום שבו חדלו להיות נשואים. מענק הנישואים אשר שולם להם יופחת מסכום קצבת התלויים המגיעה להם, אלא אם כן הם זכאים לקצבת תלויים גם מכוח פטירתו של בן הזוג מנישואיהם השניים.

ילדים

ילדו של מי שנפטר עקב תאונת עבודה, אשר טרם מלאו לו 18 (לרבות ילד חורג, מאומץ, או נכד שכל פרנסתו היתה על הנפטר) יהיה זכאי לגמלת תלויים. במקרים מסויימים תשולם הגמלה גם לאחר גיל 18. נער או נערה שנישאו תופסק זכאותם לקצבה מיום נישואיהם, ללא קשר לגילם.

בדרך כלל משולמת קצבת התלויים בעד הילדים, כתוספת לקצבת התלויים של ההורה אך ישנם מקרים בהם משולמת קצבת התלויים בעבור הילדים הזכאים בזכות עצמם.

ילדיו של נפטר מתאונת עבודה זכאים אף למענק בר מצווה משולם לילדה בהגיעה לגיל 12 שנים ולילד בהגיעו לגיל 13 שנים. שיעור המענק 2/3 מן השכר הממוצע במשק.

הורים

הורי המבוטח שנפטר (לרבות הורה מאמץ או חורג) זכאים לקצבה אם מתקיים בהם אחד התנאים האלה:

• עיקר פרנסתם היה על המבוטח שנפטר.
• הם לא מסוגלים לכלכל את עצמם, והמוסד לביטוח לאומי אישר שהייתה תלות מלאה או חלקית במבוטח שנפטר.

הערה: במקרים מיוחדים עשויים גם סב, סבתא, אח או אחות של הנפטר להיות זכאים לקצבת תלויים.

שיעור גמלת התלויים

קצבת התלויים מחושבת בהתאם לקצבת נכות מלאה, על בסיס 75% משכרו של הנפטר בשלושת החודשים שקדמו ליום שהפסיק את עבודתו בשל הפגיעה. שיעור הקצבה לאלמן או לאלמנה משתנה בהתאם ככל שיש עמם ילדים ובהתאם לגילם. כך לדוגמה, אלמנה שנותרה עם שני ילדים תהיה זכאית לקצבת תלויים בשיעור 90% מקצבת הנכות המלאה לה היה זכאי הנפטר, כאשר 30% מהקצבה מהווה תוספת עבור הילדים.

ישנם מקרים בהם תאונת עבודה עשויה להקנות למבוטח זכות לפיצויים לפי פוליסות ביטוח. לדוגמא, תאונת עבודה יכולה לזכות את הנפגע גם בפיצוי לפי ביטוח חבות מעבידים (אם התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות של המעסיק) או לפי פוליסת תאונות אישיות. פגיעה של ספורטאי מקצועי יכולה להיחשב כ"תאונת ספורט" והנפגע יוכל לתבוע גם את פוליסת הביטוח לפי חוק הספורט. תאונה בדרך לעבודה יכולה אף להיות "תאונת דרכים" ולזכות את הנפגע בפיצויים מהחברה המבטחת. כאשר מדובר ב"תאונה בשטח ציבורי" אשר נגרמה עקב רשלנות של הרשות המקומית עשויה לקום עילת תביעה לפיצויים נגד החברה המבטחת את הרשות המקומית ו/או נגד מזיק אחר.

במידה והנפגע רכש לעצמו ביטוח "אבדן כושר עבודה" הוא עשוי להיות זכאי גם לתשלומים חודשיים בהתאם לתנאי הפוליסה שרכש. רצוי גם לבחון את תקנון קרן הפנסיה בה מבוטח הנפגע (העמית) שכן ישנם מקרים בהם נפגע שנותרה לו נכות כתוצאה מתאונה, זכאי לקבל גם תשלום מקרן הפנסיה.

תאונה אישית היא תאונה שנגרמה באירוע פתאומי, חיצוני, בלתי צפוי, אשר גרם נזק פיזי או נפשי לנפגע. הכרה בתאונה כתאונה אישית, מזכה את הנפגע בתשלום של דמי תאונה לתקופה מירבית של 90 ימים, הנספרים מיום לאחר התאונה, בהתאם לאובדן כושר העבודה / התפקוד.

כדי שתאונה תוכר כתאונה אישית, צריכים להתקיים מספר תנאים:

• גיל הנפגע בין 18 לגיל הפרישה.
• אם הנפגע שכיר או עצמאי, לא ישולמו לו דמי תאונה עבור היומיים הראשונים, אלא אם הנפגע איבד את כושר עבודתו ל 12 ימים רצופים לפחות.
• אם הנפגע היה בססטוס של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לא ישלמו לו דמי תאונה עבור 14 הימים הראשונים.
• יש להגיש את התביעה בתוך 90 ימים מיום התאונה (המוסד לביטוח לאומי רשאי להאריך את התקופה).
• דמי תאונה ישולמו למי שנפגע בארץ או בחו"ל (לאחר חזרתו ארצה).
• דמי תאונה לא ישולמו אם הנפגע זכאי לתשלום עבור ימי אובדן כושר עבודה, מגורם אחר, על פי חוק כמו תשלום ימי מחלה.
• פנה לטיפול רפואי בתוך 72 שעות מרגע התאונה (אלא אם המוסד לביטוח לאומי אישר כי תוצאות התאונה התגלו לאחר 72 שעות, אך לא יותר משבועיים ימים).

📚 ספר המבחנים לקביעת אחוזי הנכות

ספר המבחנים לקביעת דרגת נכות