תאונת דרכים של אנשי שירות הבטחון (חייל / שוטר / שב"ס / משמר הכנסת)

ישנם מספר חוקים המסדירים את זכויותיהם של אנשי שירות הבטחון במקרה של תאונה אשר התרחשה במהלך השירות.

החוקים הרלוונטיים:

• חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"ט -1949.
• חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988.
• חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (פלת"ד).
• פקודת הנזיקין (נוסח חדש).
• חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה – 1995.
• חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א – 1981, אשר במקרה של תאונות שוטרים שנפגעו בתאונות, מפנה לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) נוסח משולב.

מה הדין כאשר אנשי שירות הבטחון, חיילים, אנשי קבע, שוטרים או שב"ס נפגעים בתאונת דרכים או פגיעה אחרת במהלך השירות. את מי עליהם לתבוע ? קיימות מספר אפשרויות והן משתנות בהתאם לנסיבות הפגיעה הרלוונטית ואופי השירות. להלן אתייחס בקצרה לאפשרויות השונות:

תאונת דרכים של חייל בשירות חובה פעיל:

התביעה תוגש לקצין תגמולים, בין אם מדובר בפעילות מבצעית ובין אם לאו.

תאונת דרכים בה מעורבים רכבים אזרחיים בלבד

לחייל בשירות חובה פעיל שנפגע בתאונת דרכים בה מעורבים רכבים אזרחיים בלבד, יש שתי אפשרויות תביעה:

• תביעה לקצין תגמולים (לפי חוק הנכים).
• תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד) כנגד חברת הביטוח של הרכב הפוגע.

תאונת דרכים עם רכבים צבאיים

תביעה לקצין תגמולים (לפי חוק הנכים).

תאונת דרכים של אנשי קבע:

לגבי אנשי קבע, קיימת הבחנה בין תאונה שהתרחשה בפעילות מבצעית לבין תאונה שהתרחשה בפעילות שאינה מבצעית.

החל מחודש אפריל 2017 נכנס לתוקף תיקון 29 לחוק הנכים אשר משנה את מעמדם של אנשי הקבע בהתייחס לתאונות שארעו לאחר מועד תיקון החוק.

תאונה בפעילות מבצעית ("חבלת שירות"):

רשאי איש הבטחון לבחור בין תביעה לקצין התגמולים (לפי חוק הנכים) לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

תאונה בפעילות שאינה מבצעית:

רשאי איש שירות הביטחון לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי (תאונת עבודה) וגם בתביעה אזרחית לפי חוק הפיצויים או פקודת הנזיקין, בהתאמה.

תאונת דרכים של שוטרים:

חוק המשטרה מפנה את השוטרים הנפגעים לתחולת חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תוך הבחנה בין פעילות מבצעית לפעילות שאינה מבצעית.

תאונה בפעילות מבצעית ("חבלת שירות"):

רשאי השוטר לבחור בין תביעה לקצין התגמולים (לפי חוק הנכים) לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

תאונה בפעילות שאינה מבצעית:

רשאי השוטר לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי (תאונת עבודה) וגם בתביעה אזרחית לפי חוק הפיצויים או פקודת הנזיקין, בהתאמה.

תאונת דרכים של שב"ס:

לגבי אנשי שב"ס, קיימת הבחנה בין תאונה שהתרחשה בפעילות מבצעית לבין תאונה שהתרחשה בפעילות שאינה מבצעית.

תאונה בפעילות מבצעית ("חבלת שירות"):

רשאי איש שב"ס לבחור בין תביעה לקצין התגמולים (לפי חוק הנכים) לבין תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

תאונה בפעילות שאינה מבצעית:

רשאי איש שב"ס לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי (תאונת עבודה) וגם בתביעה אזרחית לפי חוק הפיצויים או פקודת הנזיקין, בהתאמה.

סוגי התביעות השונות:

בתביעה לקצין תגמולים (לפי חוק הנכים):

• ההכרה בתאונה תהיה לפי פרק חבלת שירות או חבלה שלא בעת מילוי תפקיד, בהתאם לנסיבות.
• החייל/שוטר יהיה זכאי למענק חד פעמי ככל שתקבע לו נכות צמיתה בשיעור 9-19%.
• החייל/שוטר יהיה זכאי לקצבה חודשית קבועה, ככל שתקבע לו נכות של 20% ומעלה.
• גובה המענק והקצבה מחושבים מתוך השכר החודשי של החייל / שוטר.
• החייל/שוטר יהיה זכאי לפתוח את התביעה שוב במקרה של החמרת מצב.

בתביעה לפי חוק הביטוח הלאומי:

• ההכרה בתאונה תהיה לפי פרק פגיעה בעבודה, ככל שהתאונה התרחשה תוך כדי ועקב השירות, או בדרך מ/אל הבסיס.
• החייל/שוטר יהיה זכאי למענק חד פעמי ככל שתקבע לו נכות צמיתה בשיעור 9-19%.
• החייל/שוטר יהיה זכאי לקצבה חודשית קבועה, ככל שתקבע לו נכות של 20% ומעלה.
• גובה המענק והקצבה מחושבים מתוך השכר החודשי של החייל / שוטר.
• החייל/שוטר יהיה זכאי לפתוח את התביעה שוב במקרה של החמרת מצב.

בתביעה לפי פקודת הנזיקין:

• כדי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין יש להוכיח אחריות / רשלנות של הצד המזיק.
• ניתן לקבל נכות גם בגין נכות הנמוכה מ- 10%.
• במידה של רשלנות תורמת מצד החייל / השוטר אשר תרמה להיווצרות הנזק, היא תובע בחשבון לעניין הפיצויים.
• הפיצוי המתקבל יהיה חד פעמי ויקבע על בסיס פרמטרים שונים לרבות שכרו של הנפגע והנזק העתידי.
• לא ניתן לפתוח את התביעה במקרה של החמרת מצב.