פסק דין עדכני שעסק בשופט כדורגל שסבל מכאבים בקרסול מדגים עד כמה הדרישה ל“אירוע תאונתי” היא תנאי מרכזי להכרה בתאונת עבודה. גם כאשר הכאבים החלו במהלך העבודה, לא בכל מקרה יוכרו כ“תאונת עבודה” לפי חוק הביטוח הלאומי.

העובדות בקצרה

בית הדין האזורי לעבודה דן בתביעה של שופט כדורגל שביקש להכיר בפגיעה בקרסול רגל שמאל כתאונת עבודה. התובע תיאר כי במהלך משחק חש כאבים עזים בקרסול, ולאחר מכן אובחן קרע.

עם זאת, התובע לא ידע להצביע על רגע מסוים, פעולה מסוימת או תנועה ספציפית במהלכה אירעה הפגיעה (למשל: הנחת רגל לא טובה, נפילה, שינוי כיוון חד וכד').

דרישת “אירוע תאונתי” בחוק ובפסיקה

החוק והפסיקה מכירים בתאונת עבודה רק כאשר מתקיים אירוע חריג ופתאומי, שניתן לאתר אותו במישור הזמן והמקום.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד שכיר “תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו”, ובעובד עצמאי – “תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו”.

הפסיקה הוסיפה לדרישה זו גם את יסוד הפתאומיות – אירוע שניתן לתחום אותו בזמן ובמקום, להבדיל ממצב של כאבים מתמשכים או החמרה הדרגתית ללא נקודת התחלה ברורה.

יישום הדרישה במקרה של שופט הכדורגל

במקרה זה, התובע העיד כי “חש כאבים בקרסול” במהלך המשחק, אך לא הצביע על אירוע קונקרטי (נפילה, פגיעה, סיבוב חד של הקרסול וכיו"ב) שגרם להופעת הכאב.

בית הדין קבע כי אמירה כללית כמו “התחלתי לחוש כאבים” אינה עומדת בדרישת האירוע התאונתי, וכי:

• לא הוכח אירוע פתאומי שניתן לאתר במישור הזמן והמקום.
• לא הוצגה תשתית עובדתית שתתאר פעולה מסוימת שממנה ניתן להסיק על קרע או חבלה חד-פעמית.

החלטת בית הדין

בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה להכרה בפגיעה בקרסול כתאונת עבודה, בקובעו כי לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי ובפסיקה.

למרות שהתובע סבל מכאבים במהלך העבודה כשופט כדורגל, עצם תחושת הכאב – ללא תיאור של מאורע ספציפי – אינה מספיקה כדי לבסס “תאונה” לפי סעיף 79 לחוק.

מה אפשר ללמוד מהמקרה?

פסק הדין מדגיש מספר נקודות חשובות לנפגעים המבקשים הכרה בתאונת עבודה:

• יש לתאר במדויק את האירוע: חשוב לציין מה קרה, מתי, איפה, באיזו תנוחה או פעולה, ולא להסתפק באמירה כללית כמו “התחילו כאבים”.
• תיעוד רפואי סמוך לאירוע: ביקור מהיר אצל רופא ותיעוד מדויק של נסיבות האירוע מסייעים בהוכחת קיומו של אירוע תאונתי.
• הבחנה בין כאב מתמשך לבין תאונה: כאב שהולך ומחמיר ללא נקודת התחלה ברורה לא תמיד יוכר כתאונת עבודה, אלא אולי כמצב רפואי אחר (שלרוב אינו מכוסה במסגרת תאונה).

המלצה לנפגעים

הכרה והבנה של הרכיבים הנדרשים כדי להכיר בתאונת עבודה, ובעיקר הוכחה של “אירוע תאונתי” פתאומי וספציפי, עשויות להיות מורכבות. לכן מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בביטוח לאומי כבר בשלב הגשת התביעה.

ראה: ב"ל (אזורי ת"א) 35385-03-24 הרצל נעמן - המוסד לביטוח לאומי (23.1.2026).