בערעור זה בתיק ע"א 7453/12, בעניין פארס אלחבאנין, ביטל בית המשפט העליון את הלכת אבו-סרייה וקבע הלכה חדשה שעניינה שיעור תגמולי הביטוח הלאומי שיש לנכות מסך הפיצוי הנפסק לנפגע בנסיבות בהן נקבע כי נתקצרה תוחלת חייו.
רקע עובדתי ונורמטיבי
המערער, יליד 1987, נפגע קשה בתאונת דרכים בהיותו כבן 20. בית משפט קמא קבע כי למערער נגרמה נכות צמיתה בשיעור של 100%, ובהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נקבע לו קיצור תוחלת חיים עד לשנת 2036, קרי עד הגיעו לגיל 49.
הלכת אבו-סרייה
בהלכת אבו-סרייה נקבע כי יש לנכות מסך הפיצוי הנפסק לניזוק את סך כל התגמולים שהביטוח הלאומי ישלם לניזוק במהלך כל חייו, כפי שהם מחושבים על פי תוחלת החיים הצפויה של הניזוק (המקוצרת), ולא על פי תוחלת החיים הסטטיסטית.
ההלכה החדשה
בית המשפט העליון ביטל את הלכת אבו-סרייה וקבע הלכה חדשה, לפיה יש לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי על בסיס תוחלת החיים הסטטיסטית, ולא על בסיס תוחלת החיים המקוצרת שנקבעה לניזוק.
הנימוקים להחלטה
בית המשפט העליון הסביר את החלטתו בכך שהעדפת הניזוק על פני הביטוח הלאומי (המייצג את הציבור בכללותו) היא הנכונה. מניעת פגיעה ביחיד הנכה עדיפה על פני פגיעה בקופה הציבורית, שהיא בגדר "מפזר נזק" טוב יותר.
בית המשפט הוסיף כי בהנחה שהממצא בדבר הקיצור הצפוי בתוחלת החיים של הניזוק מבוסס על הערכות מושכלות שנעשו על ידי מומחים לדבר, נדמה שהסיכוי שהניזוק ייפגע מניכוי שנעשה על יסוד נתוני תוחלת חיים סטטיסטיים גדול מהסיכוי שהביטוח הלאומי יינזק במקרה שיתברר שהערכת תוחלת החיים היתה פסימית לעומת המציאות.
השלכות מעשיות
ההלכה החדשה פועלת לטובת הנפגעים בתאונות דרכים, שכן היא מקטינה את סכום הניכוי של תגמולי הביטוח הלאומי מסך הפיצוי המגיע להם מחברת הביטוח. כך, הנפגעים יקבלו פיצוי גבוה יותר מחברת הביטוח, בעוד שהביטוח הלאומי ימשיך לשלם את התגמולים לניזוק כל עוד הוא בחיים, בהתאם למצבו הרפואי העדכני.
פסק הדין
פסק הדין ניתן ביום י"ד באלול התשע"ד (9.9.2014) על ידי השופט י' עמית, המשנה לנשיא מ' נאור והשופטת א' חיות.
אתם מוזמנים ליצור קשר!