"שמירת הריון" מוגדרת בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), כדלקמן:
"היעדרות מעבודה בתקופת הריון המתחייבת בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב".
כמו כן בהתאם לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) התשס"א – 2001, גמלת שמירת הריון תשולם גם לאשה אם סוג עבודתה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים אותה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.
ככלל, הגמלה נועדה לפצות את האשה על אובדן שכרה בתקופת שמירת ההריון.
תנאי הזכאות לגמלת שמירת הריון
- האישה תושבת ישראל.
- היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום בו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
- יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. (לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון).
- תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
- לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. (העובדת לא חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה, אך אם היא מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים בהם קיבלה תשלום מהמעסיק).
חובתו של המוסד לביטוח לאומי לדרוש הבהרות
בעבל 479/97 המוסד לביטוח לאומי נגד לימור גבאי, נקבע בין היתר כי היה והמוסד לביטוח לאומי סבור שאין להסתמך על האישור הרפואי שהמציאה האשה ההרה, עליו (באמצעות הרופא המוסמך) לדרוש הבהרות ופרטים נוספים לרבות רישומים רפואיים בכל עניין הקשור באישור הרפואי ולחוות את דעתו בדבר הצורך בשמירת הראיות ותקופת השמירה. ככל שהמוסד לביטוח לאומי בוחר שלא לעשות כן, עליו לקבל את האישור הרפואי שהוגש ע"י האשה ההרה ככתבו וכלשונו.
שמירת הריון חלקית
בעב"ל 289/05 המוסד לביטוח לאומי נ' אל על משעני, ניתן ביום 31.12.2006, דן בית הדין הארצי בשאלה, האם היעדרות חלקית מהעבודה במצוות רופא בגין הפרעות בהריון, נחשבת לשמירת הריון, והשיב בחיוב. בית הדין הארצי פסק בין היתר כי מאחר ותכלית החוק היא, שכאשר מצבה הרפואי של אשה בהריון מסכן את האשה או עוברה ואין היא רשאית לעבוד בגלל מצבה זה, היא זכאית לגמלת שמירת הריון, אזי אם מצבה הרפואי של אשה בהריון המסכן אותה או את העובר וקיימת המלצה רפואית לעבוד בפחות מאמץ, יש לבחון תשלום גמלת שמירת הריון באופן יחסי לצמצום היקף העבודה.
זכויות במקום העבודה
נושא שמירת ההריון הוסדר גם בתיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים, התשס"ז- 2007 (בתחולה מיום 5.9.07), כדלקמן:
- עובדת רשאית להיעדר מעבודתה בחודשי ההריון אם אישר רופא בכתב כי מצבה הרפואי לרגל ההריון מחייב זאת. דין היעדרות זו כדין היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי, או מכח כוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
- עובדת רשאית להעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים את העובדת בשל היותה בהריון או את עוברה או אם בשל תנאי העבודה כאמור נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון. דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה. הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה.
לכל האימהות שבדרך – בהצלחה !!
אתם מוזמנים ליצור קשר!