בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.
תנאי הזכאות לשמירת הריון:
- תושבת ישראל.
- שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום בו הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
- יש בידה אישור מרופא מומחה נשים על שמירת ההיריון (תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
- לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר.
הגשת תביעה לגמלת שמירת הריון נעשית ע"י טופס מיוחד לכך של המוסד לביטוח לאומי, אליו יש לצרף אישור רופא נשים, המפרט את הסיבות לשמירה ואת תקופת השמירה עליה הוא ממליץ. ניתן להאריך את האישור מפעם לפעם, או לקבל אישור רפואי עד ליום הלידה. הכל בהתאם למצבה של האשה.
קיים חוסר הבנה אצל נשים בכל הקשור לגמלת שמירת הריון
הפרקטיקה מלמדת כי קיים חוסר וודאות וחוסר במידע אצל נשים, המגישות למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת שמירת הריון, דבר הגורם לכך שנשים רבות אינן מודעות לזכויותיהן, או לחילופין, מגישות תביעות שאינן עומדות בתנאי הזכאות.
הזכות להיעדר מעבודה
חשוב לדעת כי קיימת זכות להיעדר מעבודה גם אם לא מתקיימים כל תנאי הזכאות לגמלת שמירת הריון. סעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 קובע:
1. מעביד לא יפרע לעובדת שכר בעד תקופת היעדרות מפאת מחלה, אלא אם כן העובדת זכאית לגמלה לשמירת הריון לפי חוק הביטוח הלאומי, או מכח כוח דין אחר, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
2. עובדת רשאית להעדר מעבודתה, בחודשי ההריון, אם אישר רופא בכתב כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים את העובדת בשל היותה בהריון או את עוברה או אם בשל תנאי העבודה כאמור נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון. דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום ואולם היעדרות כזו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה. הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעבידה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה.
התביעה נדחתה – מה בכל זאת ניתן לעשות?
אישה שתביעתה נדחתה רשאית להגיש תביעה כנגד החלטת הדחייה של המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה. ככל שהחלטת הדחייה מבוססת על טענה רפואית, ימנה בית הדין האזורי מומחה רפואי בתחום, לשם קבלת חוות דעתו בסוגייה. הליך זה הוכיח את עצמו לא פעם, שכן המומחה הרפואי אשר ממונה ע"י בית הדין, עשוי לתמוך בדעתו של רופא הנשים המטפל באשה על פני דעתו של הרופא של המוסד לביטוח לאומי.
ישנם מקרים בהם בית הדין מינה אף שני מומחים אשר נתנו את חוות דעתם בשאלת הצורך בשמירת הריון, ובמידה בה חוות הדעת היו סותרות, בחר בית הדין לקבל את חוות הדעת של המומחה אשר תמך בתובעת, ולו רק בשל הספק.
חלופות אפשריות אחרות הן: אישה שתביעתה לשמירת הריון נדחית מסיבה שאינה קשורה למצבה הרפואי, לדוגמא בשל העדר תקופת אכשרה, יכולה לבחון אפשרות של הגשת תביעה לקצבת נכות כללית. יחד עם זאת, יש לשים לב כי אם תקופת שמירת ההריון מתחילה רק בחודש השישי להריון, לא יהיה טעם כלכלי בהגשת תביעה לנכות כללית, בשל תקופת ההמתנה של 90 ימים מיום תחילת המצב הרפואי ועד למועד ממנו משולמת הקצבה.
ניתן גם לבחון תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, בכפוף להתקיים כל תנאי הזכאות הרלוונטים.
אתם מוזמנים ליצור קשר!