תפריט ראשי תחומי עיסוק

דמי פגיעה לנפגע תאונת עבודה

מהם דמי פגיעה?

דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לעובד שנפגע בתאונת עבודה כפיצוי על אובדן שכרו בתקופה מירבית של 91 ימים בהם העובד אינו מסוגל לעבוד, והכול על פי אישור רפואי.  לא מדובר באישור מחלה רגיל אלא בתעודות רפואיות לנפגע בעבודה אשר מקבלים מקופת החוליםף בהן מצוינת האבחנה הרפואית ממנה העובד סובל ומספר הימים בהם הוא אינו מסוגל לעבודה עקב תאונת העבודה.  

מי שבעקבות תאונת העבודה נגרם לו רק אי כושר חלקי וצומצמו שעות עבודתו, יוכל להמציא תעודות רפואיות לנפגע בעבודה  המעידות על כך ולקבל דמי פגיעה מופחתים.

 

חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה:

 

חישוב דמי הפגיעה לשכיר שנפגע בתאונת עבודה:

דמי הפגיעה לשכיר בעקבות תאונת עבודה יחושבו על בסיס שכרו ב- 3 החודשים אשר קדמו לחודש בו נפגע בתאונת עבודה.  מדובר בשכר ברוטו בגינו משולמים דמי ביטוח לאומי, וכולל שכר עבור שעות נוספות, פרמיות, ביגוד, הבראה, משכורת 13 וכדו'.

הבסיס לחישוב דמי הפגיעה היומיים של העובד הנפגע בתאונת עבודה הוא 75% משכרו באותם 3 חודשים לחלק ב- 90 (נכון ליום 01.01.14 דמי הפגיעה המקסימלים ליום הם 1094 ש"ח). 

 

התקופה המירבית לתשלום דמי הפגיעה הינה 91 ימים, יחד עם זאת היום ממנו יחל תשלום דמי הפגיעה משתנה בהתאם לסיטואציה בה מדובר.

עבור יום הפגיעה העובד זכאי לקבל שכר מהמעסיק.

אם בעקבות תאונת העבודה נעדר העובד מהעבודה לפחות מ-12 ימים, יהא העובד זכאי לתשלום דמי פגיעה מביטוח לאומי רק החל מהיום השלישי של היעדרותו (לא כולל היום בו ארעה תאונת העבודה).

אם בעקבות תאונת העבודה נעדר העובד מהעבודה לפחות מ-12 ימים, יהא העובד זכאי לתשלום דמי פגיעה מביטוח לאומי רק החל מהיום השלישי של היעדרותו (לא כולל היום בו ארעה תאונת העבודה). מי שבעקבות תאונת עבודה נעדר מהעבודה ליותר מ- 12 ימים, ישלם לו ביטוח לאומי את דמי הפגיעה החל מהיום למחרת תאונת העבודה (ביטוח לאומי יגבה מהמעסיק בחזרה את דמי הפגיעה אשר שילם לעובד עבור 12 הימים הראשונים, למעט מקרה של עובד משק בית אשר נפגע בתאונת עבודה).

 

קיימים מעסיקים אשר מוגדרים ע"י המוסד לביטוח לאומי כ"מעסיק מורשה". מדובר במעסיקים גדולים במשק המעסיקים מספר רב של עובדים. למעסיקים אלה יש הרשאה לשלם לעובדים שלהם את דמי הפגיעה (מבלי שיופחתו לעובד בתלוש ימי מחלה). לאחר מכן יחזיר המוסד לביטוח לאומי את הכספים ששולמו לעובדים.

 

דמי הפגיעה אשר משולמים לעובד אמורים להחליף במידה רבה את השכר אשר היה מקבל מהמעסיק אלמלא נפגע העבודה. התכלית היא ככל שניתן, לשמור על מצבו הכלכלי של העובד באותה תקופה. מי שעובד בשני מקומות עבודה במקביל או עובד הן כשכיר והן כעצמאי, לשם חישוב דמי הפגיעה המגיעים לו ילקחו בחשבון הכנסותיו משני המקורות גם יחד. לחילופין, מי שעקב סיבה מוצדקת לא קיבל שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו לתאונת העבודה, ביטוח לאומי יבחן לשלם לו דמי פגיעה לפי שכר מלא, לאחר שיבחן את האישורים המעידים על הסיבה לעובדה שלא שולם שכר מלא.

 

חישוב דמי הפגיעה לעצמאי שנפגע בתאונת עבודה:

עצמאי זכאי לתשלום דמי פגיעה עבור תקופה מירבית של 91 ימים, בניכוי  12 ימי ההיעדרות הראשונים. 

דמי הפגיעה של עצמאי אשר נפגע בתאונת עבודה יחושבו לפי הכנסותיו בהתאם לשומה הסופית של שנת המס השוטפת, וזאת כמובן בתנאי כי העצמאי מסר דיווח אמיתי על הכנסותיו. קביעה זו נובעת בעיקר מהטעם מאחר שהכנסותיו של עצמאי אינן קבועות מדי חודש. במקרים בהם מסר העצמאי דיווח על הכנסותיו לביטוח לאומי ולמס הכנסה לפני תאונת העבודה וללא קשר אליה, אין מניעה לקבוע כי ההכנסה עליה דווח תהיה הבסיס לחישוב דמי הפגיעה.

 

 מה הדין כאשר העצמאי אינו מוסר דיווח נכון על הכנסותיו בשנת המס השוטפת, באופן שישפיע על השומה השנתית ויגדיל את גובה הגמלה לה יהיה זכאי ? במקרה זה "חוסם" המוסד לביטוח לאומי את הגמלה וקובע כי הגמלה (לרבות דמי הפגיעה), תשולם בהתאם לדמי הביטוח אשר שילם העצמאי (מקדמות) לפני שארעה תאונת העבודה (תקנה 11).

 
החסימה אשר יוצרת תקנה 11 פועלת לשני כיוונים, מצד אחד, היא מטיבה עם ביטוח לאומי ומונעת מעצמאים להעלות את גובה הבסיס לפיו יחושבו הגמלאות. מצד שני, היא מיטיבה עם עצמאים אשר שילמו מקדמות גבוהות לפני התאונה אך מאחר והכנסתם פחתה לאחר התאונה, שומתם הסופית היתה נמוכה.  במקרים אלה ישלם המוסד לביטוח לאומי את דמי הפגיעה לפי המקדמות ששולמו לפני תאונת העבודה (גם אם בפועל ההכנסה השנתית היתה נמוכה יותר) וידרוש מהמבוטח להשלים את תשלום דמי הביטוח לאותה שנת מס, כאשר החישוב יעשה בהתאם למקדמות הגבוהות ששילם לפני הפגיעה, ולא לפי השומה הסופית הנמוכה.

על סבירותה של תקנה 11 עמד בית הדין הארצי לעבודה בפסק הדין בעניין עב"ל 20/99 יעקב סדיק – המוסד לביטוח לאומי:

 

ניכויים מדמי הפגיעה:

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

 

   מי אינו זכאי לדמי פגיעה:
  • עובד שעבד בפועל בתקופה בה אמור היה להיות באי-כושר עבודה בהתאם לתעודה הרפואית לנפגע בעבודה אשר קיבל מהרופא.
  • מבוטח שנפגע בזמן שהיה בשיקום מקצועי או בהכשרה מקצועית, ולא היתה פגיעה בהכנסתו מעבודה, עקב הפגיעה.
  • אסיר, עציר או חוסה במעון על פי חוק הנוער.
  • עובד זר ששוהה בארץ שלא כחוק.