מהי תאונת עבודה ?

תאונה אשר התרחשה בעבודה תוכר כ"תאונת עבודה" בנסיבות בהן עקב אירוע תאונתי אשר ניתן למקד במקום ובזמן ואשר קרה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, נגרם לעובד נזק ו/או אי כושר עבודה. כאמור יש לאבחן בין ארועים המתרחשים "תוך כדי" ו"עקב" העבודה לבין ארועים אחרים המתרחשים בעבודה, אך אינם קשורים לעבודה. לדוגמא, כאשר עובד נפצע בקטטה עם עובד אחר, אשר התפרצה על רקע העבודה, סביר כי התאונה תוכר כ"תאונת עבודה". לחילופין כאשר הקטטה פורצת ממניעים אישיים שאינם קשורים לעבודה, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה ע"י ביטוח לאומי.

ישנן תאונות עבודה בהן ניתן בקלות לזהות את האירועים התאונתיים, כגון מקרים בהם נגר נפגע בכף ידו עם פטיש כבד או כאשר מטפלת בילדים המועדת על צעצוע ושוברת את היד.  מאידך ישנם ארועים המתרחשים בעבודה אשר קשה יותר לאבחן אותם מיתר הפעולות שעשה עובד בעבודה, ולהגדיר אותם כתאונת עבודה.

תאונת עבודה יכולה להתרחש במקום העבודה עצמו, אך היא יכולה גם להתרחש בדרכו של העובד לעבודה או במהלך פעילות יזומה של המעביד, מחוץ למקום העבודה.

תאונת עבודה במהלך פעילות נלווית לעבודה

תאונות המתרחשות במהלך פעילות הנלווית לפעילות העבודה, כגון השתלמויות, הרצאות, קורסים, ואפילו טיולים עם וועד העובדים, עשויות במקרים רבים להחשב תאונות עבודה. תביעות אלה המוגשות לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה מסוג זה, נחשבות למורכבות, בשל הצורך להוכיח את הזיקה בין הפעילות במהלכה נפגע העובד, לבין העבודה ולכן מומלץ להעזר בשרותיו של עורך דין ביטוח לאומי.

להלן דוגמא להלכות אשר נפסקו ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה:

1. פגיעה בעת טיול שאורגן ע"י ועד העובדים, מומן ע"י העובדים, ויום הטיול נזקף על חשבון חופשה שנתית, לא הוכרה כתאונת עבודה (עבל 137/05 רמי ביטון נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).
2. חבר מועצת עובדים שנפגע במהלך מסיבה שארגן מקום העבודה, מחוץ לשעות העבודה, הוכר כנפגע "תאונת עבודה", משום שתפקידו הייצוגי חייב אותו להגיע למסיבה (דבע מז/ 0-99 המוסד לביטוח לאומי נגד פרוספר חדידה פדע יט 194).

תאונת עבודה בדרך מ/אל העבודה

תאונת עבודה יכולה להתרחש בדרכו של העובד מביתו או ממקום בו הוא לן, למקום העבודה או לחילופין בדרכו ממקום העבודה לביתו. כאשר מוגשת תביעה לביטוח לאומי בעקבות תאונה אשר ארעה בדרך, יבדוק המוסד לביטוח לאומי האם המקום בו ארעה התאונה, נמצא בדרכו הרגילה של העובד מ/אל העבודה, והאם התאונה התרחשה עקב סיכון דרך מקובל.

לא פעם סוטה אדם מדרכו הרגילה לעבודה בכדי לעצור בבנק, להוריד ילד בגן, ללכת לרופא, ועם שובו לדרך הרגילה, מתרחשת תאונה. החוק קובע כי אם אדם שנפגע בתאונה בדרכו לעבודה בעת שסטה מדרכו והלך להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה בו הוא נוהג להתפלל, או כאשר ליווה את ילדו לגן או החזיר אותו משם, יחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה.

לגבי מקרים אחרים, ישנה פסיקה עניפה של בית הדין הארצי לעבודה הקובעת באילו מקרים "תוקנה" הסטיה מן הדרך, וניתן להמשיך ולבחון את הדרך כדרכו הרגילה של העובד. ישנם מקרים בהם קיימת "הפסקה של ממש" בדרכו של העובד, ואשר מהווה עילה לדחיית התביעה. ישנן תאונות אחרות כגון נפילה במדרגות היורדות מן הבית החוצה, המעלות את השאלה באשר ל"תחום" בו נמצאות המדרגות.

להלן דוגמא להלכות אשר נפסקו ע"י בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה:

1. תאונה בשל סיבה פנימית (כגון סחרחורת) ללא כל תרומה של גורם חיצוני, אינה בגדר תאונת עבודה (דבע לט/ 0-107 המוסד לביטוח לאומי נגד סוזן סמסון פדע יא 141).
2. נפילה במדרגות פנימיות של בית קוטג' לא תחשב כתאונת עבודה שהרי המדרגות הינן חלק מהמעון (דב שם/0-83 המוסד לביטוח לאומי נגד סלומון וקנין פדע יא 327).
3. נדחתה תביעה של אדם שהותקף בדרך מהעבודה לביתו, לאחר שהוכח כי התקיפה כוונה אליו באופן אישי, ואינה קשורה כלל ל"סיכוני הדרך". (עבל 54/61 אליזבטה קסטנר – המוסד לביטוח לאומי פב"ל ז 61).
4. עצירה בדרך מהעבודה למשך שעה לעריכת קניות, וחזרה לדרך הרגילה, מהווה הפסקה של ממש. (עבל 1154/01 המוסד לביטוח לאומי – אלגריה רבקה לוי, לא פורסם).

תאונה שהתרחשה עקב רשלנות העובד

תאונה שאירעה לעובד בעת שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר העובד, או כאשר עקב התאונה נקבעה לו נכות כלשהי או כאשר עקב התאונה איבד העובד את כושרו לעבוד ל- 10 ימים לפחות, ולולא נהג העובד ברשלנות, התאונה הייתה נחשבת לתאונת עבודה.

תביעות עקב "תאונת עבודה" עשויות להיות מורכבות ומסובכות, ומומלץ מאוד לקבל יעוץ וליווי של עורך דין לביטוח לאומי, וזאת כבר בשלב הגשת התביעה לביטוח לאומי.

אתם מוזמנים ליצור קשר.