מאמר מאת: עו"ד מירב אפרים
על פי חוק הביטוח הלאומי והפסיקה של בתי הדין לעבודה, תאונה בדרך אל מקום העבודה ותאונה בדרך ממקום העבודה אל בית המגורים, עשויה במקרים מסויימים להחשב כתאונת עבודה, ולזכות את הנפגע בתשלום גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, הכוללות דמי פגיעה (עד 91 ימים), ובמקרה שנותרה נכות חלילה, גם מענק או קצבאות נכות. לצורך ההכרה בתביעה, אין זה משנה אם נפגעת בדרכך כהולך רגל או נפגעת בעת נסיעה ברכב.
הגשת תביעה לפגיעה בעבודה בעקבות תאונה אשר ארעה בדרך אל/מ העבודה, אינה עניין של מה בכך, שכן המציאות מלמדת כי תביעות רבות המוגשות ללא ליווי משפטי, נדחות ע"י המוסד לביטוח לאומי. רבים המקרים בהם נקבע כי הנפגע נפגע בעודו בשטחו הפרטי, או סטה מדרכו הרגילה מסיבות שונות, או שהתאונה ארעה שלא עקב "סיכוני הדרך", אלא מסיבות שתלויות בנפגע באופן בלעדי.
כמו בכל תביעה, גם בתביעה להכרה בתאונה בדרך כ"פגיעה בעבודה", נבחנות הן שאלות עובדתיות והן שאלות משפטיות. כאשר לדוגמא מדובר בפגיעה אשר ארעה סמוך מאוד לבית המגורים, תבדק העובדה אם הפגיעה ארעה בשטח הנחשב לשטח ציבורי או בשטח הפרטי של הנפגע. כאשר נבחנת שאלה זו ניתן משקל רב למבנה המגורים בו מתגורר הנפגע. כאשר אדם מתגורר בבניין דירות, הרי שעל פי רוב, חדר המדרגות נחשב לשטח משותף, ונפילה בחדר המדרגות, עשויה להיחשב כתאונת עבודה. מאידך, גם כאן תבחן השאלה אם הנפגע לא נפל מסיבות אדיופטיות, כגון סחרחורות, שאז הנפילה אינה קשורה לסיכוני הדרך אלא למצב בריאותו של הנפגע. כאשר הנפגע מתגורר בבית פרטי, נפילה בשביל המוביל מפתח הדלת אל שער היציאה מהחצר, תחשב כנפילה בשטח פרטי, והתביעה תדחה. מאחורי קביעה זו עומדת הנחת העבודה כי אדם אחראי לבטיחות השטח הפרטי בו הוא מתגורר, כך שלא מדובר בסיכון דרך.
שאלה נוספת אשר נבחנת ע"י המוסד לביטוח לאומי היא האם הדרך אותה עשה הנפגע באותו היום היא הדרך המקובלת אל עבודתו או ממנה, או שמא סטה הנפגע מדרכו או חלה הפסקה ממושכת בדרכו, באופן שיגרום לדחיית תביעתו. כבר נקבע כי לא תשלל תביעתם של אשה אשר כעניין שבשגרה, לוקחת את ילדיה לבית הספר ואז ממשיכה את דרכה לעבודה, או אדם שמדי בוקר עוצר בבית הכנסת להתפלל, או של נפגע אשר עוצר לקנות דבר מה בקיוסק על הדרך וממשיך בנסיעתו, מאידך, מקרים רבים אחרים, מגיעים לבתי הדין לעבודה, ושם בוחן בית הדין את דרכו הרגילה של הנפגע אל מקום העבודה או ממנו, ומהי מידת הסטייה.
חשוב לדעת כי הזכויות של מי שנפגע בדרך אל מקום העבודה או בדרך ממקום העבודה לבית המגורים, הינן זכויות של כל נפגע אחר בתאונת עבודה. היינו, בשלב ראשון הנפגע יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה לתקופה מירבית של 91 ימים (בהתאם לתעודות אי הכושר אשר יונפקו לו). בשלב שני תבדק זכאותו של הנפגע לנכו% לבין 19%, יהיה זכאי לתשלום מענק חד פעמי המשקלל את אחוזי הנכות אשר נקבעו לו, מתוך 43 קצבאות. לחילופין, אם נקבעו לנפגע 20% לפחות, יהא זכאי לקצבה חודשית לשארית חייו.
כאשר מדובר בתאונת עבודה שעונה גם על הגדרת תאונת דרכים, יש לנפגע עילת תביעה הן נגד המוסד לביטוח לאומי והן נגד חברת הביטוח אשר מבטחת את הרכב בביטוח חובה. הנפגע לא יקבל פיצוי כפול משני הגורמים מאחר והסכומים להם הוא זכאי מהמוסד לביטוח לאומי, מנוכים מהפיצוי לו זכאי הנפגע מחברת הביטוח.
יש לדעת כי אחוזי הנכות אשר נקבעים ע"י הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, מחייבים את חברת הביטוח לעניין גובה הפיצוי אשר ישולם לנפגע. מכאן, יש חשיבות רבה מאוד לפעול באופן מקצועי מול הוועדות הרפואיות בכדי לוודא כי יקבעו לנפגע אחוזי נכות מירביים. לחילופין, הנפגע יכול לבחור לפעול קודם מול חסרת הביטוח בכדי שנכותו תקבע ע"י מומחה רפואי נייטרלי, ורק אז לפנות לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. ההחלטה באשר לדרך הפעולה הנכונה מורכבת מאוד, משתנה ממקרה למקרה, וטומנת בחובה שיקולים מקצועיים רבים. זכרו כי התנהלות לא נכונה עלולה לגרום לכם לנזק כספי משמעותי.
סעו בזהירות!