רשלנות רפואית

עוולת הרשלנות היא מהמרכזיות בעוולות הנזיקין ולרשלנות רפואית "מקום של כבוד" במסגרת תביעות הנזיקין המוגשות לבתי המשפט.

בכדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להצביע על רשלנות הרופא אשר הובילה לנזק למטופל. במילים אחרות, יש להוכיח מספר פרמטרים, את קיומה של הרשלנות הרפואית, את קיומו של נזק למטופל, ואת הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק.

האם כל טיפול לקוי מהווה רשלנות?

התשובה היא לא. לרופא קיים שיקול דעת רפואי באופן האיבחון והטיפול, או אי-הענקת טיפול, כל עוד הדבר נעשה במסגרת מבחן "הרופא הסביר", אותו הזכרנו לעיל. במסגרת תביעת רשלנות רפואית, בית המשפט יבחן, באמצעות חוות-דעת רפואיות, האם הטעות הרפואית היתה טעות "לגיטימית" בהפעלת שיקול דעל בנסיבות העניין, נוכח המחקר הרפואי, הפרקטיקה המקובלת והמידע שמסר החולה על עברו הרפואי. בית המשפט יבחן גם את אופן קבלת ההחלטה הרפואית ואפילו האם הטיפול הרפואי הוענק ע"י רופא בעל ניסיון, אשר חזקה עליו שהיה צריך לקבל החלטה רפואית יותר מושכלת.

המבחן לטיפול רפואי הולם הוא מבחן "הרופא הסביר", כלומר, כיצד רופא סביר היה נוהג בנסיבות המקרה. פסיקה בישראל ובעולם יצקה תוכן למושג זה, המתעדכן תדיר, ומאזנת בין זכות החולה לטיפול נאות לבין מגבלות הרופאים והרפואה.

בשנת 1996 נחקק בישראל חוק זכויות החולה, הקובע באילו מקרים מתקיימת רשלנות רפואית:

1.  אי קבלת הסכמת החולה לטיפול –
   על המוסד הרפואי לקבל הסכמת המטופל המפורשת, המושכלת ואשר ניתנה מדעת, לפני הענקת טיפול רפואי. חובה זו עוגנה בסעיף 13 לחוק הזכויות.
   התנאים לקבלת הסכמה מדעת, הנם במקרה שהמטופל קיבל מידע מקיף על הטיפול, מידע מקיף על מצבו הרפואי, מידע מקיף על הסיכונים שבטיפול ומידע על אלטרנטיבות טיפוליות.לעומת זאת, לא נדרשת הסכמה לטיפול כאשר למטופל נשקפת סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול, או כאשר המידע הרופאי יסכן את בריאות הטיפול, או כאשר מצבו הרפואי של המטופל אינו מאפשר לו להעניק הסכמה לטיפול.
2. הענקת טיפול רפואי רשלני -קבוע בסעיף 5 לחוק הזכויות. קביעת סטנדרט לטיפול רפואי הוא משימה לא פשוטה, במיוחד משום שבתי המשפט נעדרים ידע ברפואה ובכך אינם מסוגלים, לרוב, לקבוע אם טיפול רפואי היה רשלני, אם לאו. לשם כך, בתי המשפט נעזרים בחוות דעת מקצועיות.

מהו נזק?

נזק בהקשר של רשלנות רפואית יהיה פגיעה פיזית או נפשית במטופל.

 מהו קשר סיבתי?

על מנת לקבוע אם התנהגות רשלנית גרמה לנזק, שואלים האם הנזק היה נגרם אלמלא התנהגות המטפל. מבחן זה קרוי "מבחן האלמלא". לא תמיד ברור מה גורם לנזק, אם התרשלות בניתוח, מינון תרופות שגוי, שיקול דעת רפואי לגיטימי אך שהוביל להדרדרות בריאותית, הדרדרות בריאותית בלתי נמנעת וכו'. בכדי להשיב על שאלה זו ימנה בית המשפט מומחה רפואי בתחום הרלוונטי, אשר יבחן את החומר הרפואי וההתנהלות ויתן את חוות דעתו בשאלות הרשלנות הרפואית. לעיתים, מכלול גורמים אחראים במקביל על יצירת הנזק ובמקרה כזה, בית המשפט יקבע מהי חלוקת האחריות בין הגורמים השונים.

לסיכום, רשלנות רפואית נבחנת ממקרה למקרה, אך לאור לקריטריונים הקבועים בחוק ובפסיקה. לא בכל מקרה של טיפול רפואי כושל, הסיבה היא רשלנות רפואית, ולא כל נזק שנגרם יגרור אחריו פיצוי כספי.

אם נפגעת כתוצאה מטיפול או מאי-הענקת טיפול רפואי, פניה לעו"ד רשלנות רפואית שיבדוק את נסיבות המקרה, הזמנת וסקירת החומר הרפואי, קבלת חוות-דעת רפואית, עשויה להיות שווה כסף רב.