פורסם בתאריך 27 ביוני 2011 במגזין "לבית"

במקרים רבים, חוסר מודעותם של הנפגעים מביא לאובדן זכויותיהם ולהפסד כספי ניכר. כתבה זו כוללת עצות שישומן יאפשר לאלו שנפגעו בפעולת איבה לממש את זכאותם, ולקבל את מירב ההטבות הפיננסיות והאחרות המגיעות להן על פי חוק

כאשר אדם נפגע פיזית או נפשית בפעולת איבה, הוא זכאי לטיפול רפואי ושיקום רפואי ומקצועי, וכן לסל הטבות נרחב שנקבע בהתאם לפרמטרים שונים הקשורים לנפגע עצמו ולאופיה של הפגיעה ממנה הוא סובל. אמנם, המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, הקימה מנגנון לפיצוי הנפגעים, אולם המציאות מלמדת כי הדרך לקבלת מלוא התגמולים ארוכה ורצופה בקשיים בירוקרטים ומהותיים.

ניתן להגיש באופן עצמאי תביעה להכרה כנפגע
ככלל, לאחר פיגוע איבה, יוזם המוסד לביטוח לאומי באמצעות פקידי השיקום פנייה אל הנפגעים אשר את שמותיהם קיבל מהמשטרה, מאידך, נפגעים אחרים אשר פינו את עצמם מזירת האירוע באופן עצמאי או בסיוע בני משפחה או חברים, לא תמיד מאותרים על-ידי המשטרה. נפגעים רבים סוברים כי אם לא נתקבלה פנייה של המוסד לביטוח לאומי, הם אינם יכולים להגיש באופן עצמאי תביעה להכרה כנפגע פעולות איבה.

בפועל, נפגעי פעולות איבה, בין אם פיזית ובין אם נפגעי הלם וחרדה, אינם מנועים מלפנות באופן עצמאי לביטוח לאומי על מנת לממש את זכותם לקבל פיצוי בגין נזקיהם. אל התביעה הם יתבקשו לצרף, בין היתר, אישור של הרשות המאשרת (המשטרה), כי אכן מדובר בפגיעת איבה. אישור הרשות המאשרת הוא תנאי מקדמי להכרה בהם כנפגעי איבה. מי שתביעתו להכרה בפגיעה כפגיעת איבה נדחתה בשל אי המצאת אישור הרשות המאשרת כי אכן מדובר בפעולת איבה, רשאי להגיש ערר תוך 60 ימים לוועדת עררים היושבת בבית המשפט המחוזי, בניסיון להוכיח את תביעתו.

גם אם לא הגשת את התביעה בזמן – הדרך לא בהכרח חסומה בפניך
כאשר מדובר על נפגעי הלם וחרדה, אזי לא תמיד ניתן להעריך סמוך לאירוע את עוצמת הפגיעה והשלכותיה. לעיתים נפגעים סבורים כי פגיעתם קלה והם אינם מדווחים לגורמים מוסמכים כמו רופאים או עובדים סוציאליים. אי הדיווח מהווה מכשול מהותי ולעיתים אף חוסם את הדרך לקבלת הפיצוי, שכן לשון החוק קובעת כי את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.

השתהות בהגשת התביעה עלול להביא לדחייתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ולו רק בשל הקושי שעלול להיווצר בהוכחת העובדות הרלוונטיות, עם חלוף הזמן. מאידך, אם בעת הגשת התביעה יהיו בידי הנפגעים הוכחות להיותם בזירת האירוע, וכן הוכחות כי נגרם להם נזק פיזי או נפשי עקב האירוע, עשוי המוסד לביטוח לאומי לאשר את תביעתם וזאת על אף שחלפו 12 חודשים מיום הפגיעה. האמור מלמד על החשיבות הרבה שיש לפנייה לגורמים רפואיים ולגורמי רווחה בסמוך לאירוע, בכדי לוודא כי יהיה תיעוד רפואי או תיעוד של גורמי הרווחה להימצאותם של הנפגעים בזירת האירוע, וכן לתיעוד שמות ופרטי התקשרות עם העדים לאירוע ולפגיעה.  החלטת המוסד לביטוח לאומי ושיקול דעתו באשר לקבלת התביעה במועד בו הוגשה או לדחותה בטענת שיהוי, צריכים לעמוד במבחנים שונים אשר נקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה.

תביעתך הוכרה – אתה זכאי לריפוי החלמה ושיקום
הנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי בשל הפגיעות שהוכרו ככאלו שנגרמו בשל פעולת האיבה, במסגרת קופות החולים ובבתי החולים הממשלתיים. אין המדובר רק במימון ימי האשפוז, בפועל הנפגע זכאי בין היתר גם למימון טיפולי שיניים (למי שנפגע בשיניו), רכישת תרופות, אביזרים אורטופדיים ועזרים רפואיים לצורך החלמה ושיקום. נפגעים מסויימים עשוים אף להיות זכאים לטיפולים בחמי מרפא וזאת בהתאם לקריטריונים ובהיקף שיקבע ע"י רופא המוסד לביטוח לאומי. את הבקשה וקבלת ההתחייבות, יש להגיש לסניף הביטוח הלאומי הסמוך למקום המגורים. חשוב לדעת כי המוסד לביטוח לאומי לא יממן טיפול פרטי אשר ניתן ע"י גופים לא מאושרים. נכון להיום, לא ניתן החזר גם על טיפולים אלטרנטיבים (למעט טיפולים הניתנים במסגרת מרפאות "רפואה משלימה" בבתי החולים).

נפגע זכאי להחזר הוצאות עקב טיפול רפואי לרבות הוצאות בגין תרופות ואביזרים רפואיים הקשורים לפגיעה. במידה והתרופות לא סופקו ע"י השירות הרפואי הציבורי, ניתן לקבל החזר בגינן וזאת לאחר המצאת העתק מרשמי התרופות והקבלות בגין רכישתן.

נוסף על כן, במקרים מסוימים זכאי הנפגע גם להחזר נסיעות לצורך קבלת הטיפול הרפואי. ההחזר עבור הנסיעות ישולם כאשר הטיפול הרפואי נעשה בסמוך למקום המגורים וע"י מוסד רפואי מוכר. בכדי לקבל את החזר הנסיעות על הנפגע להמציא אישור מהגוף המטפל המפרט את מהות הטיפולים ותאריכי קבלתם.

על נפגע אשר נסע בתחבורה ציבורית, לחתום על הצהרה המפרטת את מסלולו נסיעתו לטיפול הרפואי ואת מחירי הנסיעה (אין צורך בצירוף כרטיסי נסיעה). נפגע שנסע במונית מיוחדת או באמבולנס בשל העובדה שמצבו הרפואי אינו מאפשר לו נסיעה בתחבורה ציבורית (באישור רופא המוסד לביטוח לאומי), יקבל החזר נסיעות בהתאם לקבלות שיצרף. נפגע אשר בחר לנסוע אל הטיפול הרפואי ברכבו הפרטי, יקבל החזר נסיעות לפי מרחק הנסיעה (עפ"י התעריף המשולם לכל ק"מ לעובד מדינה).

זכות נוספת המוקנית לנפגעים שהוכרו כנכים והיו מאושפזים לזמן ממושך או עברו ניתוח, הינה מימון שהייה בבית החלמה, וזאת לאחר קבלת המלצה מהרופא המטפל ובאישור רופא המוסד לביטוח לאומי. זכאות נוספת אשר לא תמיד ממומשת ע"י הנפגעים הינה מימון טיפול נפשי לצורך התמודדות עם הקשיים אשר התעוררו בעקבות האירוע.

גם בני המשפחה זכאים לקבל החזר
במקרים רבים, בני המשפחה של הנפגע זכאים לקבל החזר הוצאות שונות, בהיקף אשר נקבע על-ידי המוסד לביטוח לאומי. בין יתר הזכויות להן עשויים בני משפחה להיות זכאים, לינה למי שמתגורר רחוק מבית החולים, הפסד ימי עבודה, נסיעות, חניות, טלפון ועוד.

מעבר לכך, החוק מעניק מכלול של זכויות למשפחות הנפגעים, או למשפחות של נפגעים שנפטרו, והכל בהתאם לסוג הפגיעה, להיקפה ולמצבם הכלכלי ו/או הרפואי של בני המשפחה.  לאור היקפן הרב של הזכויות מומלץ לנפגעים ו/או לבני המשפחה לפנות לפקיד שיקום במוסד לביטוח לאומי או לעורך דין העוסק בתחום בכדי לוודא מימוש מירב הזכויות. 

גם ילדים זכאים לתגמול בתקופת הטיפול הרפואי
לאחר ההכרה ובכל תקופת הטיפול הרפואי (עד 9 חודשים), זכאי הנפגע לתגמול המחושב בהתאם לשכרו/הכנסתו לפני הפגיעה, עד לתקרה הקבועה בחוק. ככלל, תגמול לשכיר או עצמאי יחושב בהתאם לממוצע של שלושת החודשים שקדמו לפגיעה, עד תקרה הקבועה בחוק. תגמול למי שלא עבד לפני הפגיעה יחושב על בסיס שכרו של עובד מדינה בדירוג המנהלי.

החוק קובע גם מהו חישוב התשלום לילדים בגילאים 14-18 אשר נפגעו בפגיעת איבה. מתחת לגיל 14 אין זכאות לתשלום תגמול בעת הטיפול הרפואי, אך ניתן כמובן להגיש תביעה לנכות, ככל שקיימת.

**הבהרה: הכתוב לעיל הינו מידע אינפורמטיבי בלבד ואין בו משום מתן ייעוץ משפטי כלשהו.
   השימוש במידע זה הוא באחריות המשתמש בלבד.

הכותבת היא מומחית במימוש זכויות רפואיות

לקריאת הכתבה באתר מגזין "לבית" לחץ כאן