חישוב גמלת שמירת הריון

מאמר בעריכת: עו"ד מירב אפרים

 בעב"ל 88/10 נוהא חכים נגד המוסד לביטוח לאומי, דן בית הדין הארצי בחישוב גמלת שמירת הריון של אישה, אשר בשל הריונה, הפסיקה לעבוד במקום עבודה אחד, והמשיכה לעבוד בשני מקומות עבודה אחרים.

המערערת בתיק זה היתה טכנאית רנטגן מוסמכת, אשר עבדה עובר להריונה בשני בתי חולים וכן במכון "מאר". כאשר נודע למערערת על הריונה, נאלצה להפסיק את עבודתה כטכנאית רנטגן בכל המקומות (בשל הסכנה להריון). בבתי החולים נמצאה למערערת עבודה משרדית חלופית, ואילו במכון "מאר", לא נמצאה למערערת עבודה חלופית והיא נאלצה להפסיק את עבודתה באופן מוחלט.

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היתה באשר לחישוב גמלת שמירת ההריון של המערערת. האם יש לחשב את שיעור הגמלה בהתייחס לשכרה במכון "מאר" בלבד, תוך התעלמות משכרה בשני מקומות העבודה האחרים אשר בהם המשיכה לעבוד, או שמא יש לקחת בחשבון בעת ביצוע תחשיב שיעור הגמלה, גם את הכנסותיה של המערערת משני מקומות העבודה האחרים בהם המשיכה לעבוד בתקופת שמירת ההריון, ולהפחיתו מהסכום הבסיסי לפיו מחושבת הגמלה.

בית הדין הארצי קבע כי "על פי הוראות החוק, שיעור הגמלה מחושב רק לגבי אותו מקום העבודה, לגביו קיימת זכאות לגמלה לשמירת הריון, שהרי לגבי יתר מקומות העבודה, אין כלל לקחתם בחשבון בהעדר זכאות לגמלה". ומכאן, כי למערערת זכאות לקבלת גמלת שמירת הריון בשווי שכר עבודתה הרגיל, בהתייחס רק לשכרה במקום העבודה לגביו היא זכאית לשמירת הריון, וכי אין להביא בחשבון את שכרה של המערערת במקומות העבודה האחרים, ולהפחיתו מהסכום הבסיסי.