פורסם בתאריך דצמבר 6, 2010 בעיתון "מקור ראשון" מאת אורי פז

 

הסוכנות היהודית שלחה שתי משפחות עם ילדים למלא שליחות חינוכית למשך שלוש שנים בחו"ל, ושני ההורים הועסקו כמורים לשפה העברית בבית הספר 'יבנה' במלבורן שבאוסטרליה. אבל בעוד שמשפחת מיכאלי, המונה חמישה ילדים, קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי את הקצבאות לילדים מששבו לישראל – ממשפחת פרחי, המונה שלושה ילדים, נשללה הזכאות. זאת, למרות ששתי המשפחות שילמו במשך כל תקופת השליחות שלהם לביטוח הלאומי את דמי הביטוח שלהם, ושתיהן ביצעו בדיוק את אותה השליחות.

ההנחיות הפנימיות של הביטוח הלאומי היו אז כי "כל מי שיצא לחו"ל עם הילדים שלא מטעם מעביד ישראלי ולפיכך שכרו, על כל המשתמע מכך, תשלום ביטוח לאומי ומס הכנסה לא משולמים בארץ, לא יהיה זכאי לתשלום קצבת הילדים כל עוד הוא שוהה בחו"ל. כך פעל המוסד לביטוח לאומי לגבי כל מי שיצאו לחו"ל, בין השאר, מטעם הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית…".

משפחת מיכאלי לא השלימה עם רוע הגזירה, שלמרות תשלום דמי הביטוח הלאומי, היא לא זכאית לקצבת ילדים – ותבעה את הביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה בחיפה. השופטת עדנה קוטן פסקה לפני כשלוש שנים כי "בני הזוג מיכאלי זכאים לקצבת ילדים עבור כל חמשת ילדיהם לתקופת שהותם בשליחות החינוכית מטעם הסוכנות במלבורן שבאוסטרליה". הביטוח הלאומי לא ערער מאז על פסק הדין המנומק, ובכך נסללה הדרך לתביעה דומה נגדו מצד משפחת פרחי.

אלא שהביטוח הלאומי הצטדק שיש לדחות את התביעה, בשל התיישנות ושיהוי. השופט אלכס קוגן הוקיע אתמול את התנהלות המוסד הציבורי וקבע ש"יש כאן מידה לא מבוטלת של התנהלות לא ראויה מצד הנתבע", פסק השופט קוגן. "אין ספק כי ללא טענת ההתיישנות זכאים התובעים מבחינה משפטית ובמהות לקבל מהנתבע את קצבת הילדים בגין תקופת שליחותם מטעם הסוכנות באוסטרליה, הרי הם היו יחדיו באותה שליחות בדיוק עם בני הזוג מיכאלי, אשר זכו בתביעתם לקצבת ילדים לתקופה בה שהו באוסטרליה, שנדונה בפני השופטת קוטן", עמד השופט קוגן על מידת האבסורד שבטענת הביטוח הלאומי.

השופט קוגן הוסיף בפסיקתו כי לולא התיקון לחוק תובענות ייצוגיות ב-2006, משפחת פרחי יכלה להגיש תביעה ייצוגית נגד הביטוח הלאומי, ולזכות בדין. "אותו רציונל שהיווה נימוק לדחות תובענות ייצוגיות נגד הביטוח הלאומי (בתיקון לחוק – אי"פ), משום אותה חזקה כי כגוף ציבורי ינהג כלפי כל המבוטחים שהנסיבות שלהם זהות בהתאם לפסיקה שניתנה לגוף העניין, בעניינו של מבוטח ששייך לאותה קבוצת מבוטחים בעלי הנסיבות הדומות – אינו פועל במקרה שלפנינו", קבל השופט על ההתנהלות התמוהה של הביטוח הלאומי. "הנה לנו שתי משפחות עם נסיבות זהות לחלוטין, שלשתיהן נשללה קצבת הילדים בזמן שליחותן בחו"ל מטעם הסוכנות, כששתיהן היו באותה שליחות בדיוק: אחת המשפחות זכתה בבית הדין בתביעתה, והנתבע מסרב בתוקף להחיל את הפסיקה ואת המצב המשפטי הנכון על יתר המשפחות שלא עתרו לבית הדין".

משפחת פרחי לא מיהרה להגיש תביעה לבית הדין, משום שהמתינה להכרעתה של השופטת קוטן בתביעה שהגישו חבריהם, משפחת מיכאלי. זמן קצר לאחר שניתן פסק הדין, הם אכן הגישו את תביעתם. "התובעים לא העלו בדעתם כי הנתבע, שהוא מוסד ציבורי וסוציאלי, יעלה כנגדם טענת התיישנות וזו הטענה היחידה שתהווה מבחינתו של המוסד לביטוח לאומי סיבה לדחות את התביעה לגופה, ללא כל מחלוקת על גופם של דברים", אפיין השופט קוגן, וקבע כי "יש בכך מידה לא מבוטלת של התנהלות לא ראויה מצידו של המוסד לביטוח לאומי".

הסיבה שבעטייה לא הושתו הוצאות משפט על הביטוח הלאומי בפרשה, היא משום שעו"ד מירב אפרים אשר ייצגה את משפחת פרחיעשתה זאת מטעם הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים. (בל (חי') 3803-07).

פורסם לראשונה בעיתון "מקור ראשון", 6.12.2010, כ"ט כסלו תשע"א, עמ'