בית דין אזורי לעבודה בחיפה
	ב"ל 26743-11-13

23 נובמבר 2014

לפני:
כב' הסגנית נשיא איטה קציר נציג ציבור (עובדים) – מר עוזיאל אבישר נציג ציבור (מעסיקים) – מר דניאל קמחי
התובע:	פלוני ע"י ב"כ: עוה"ד מירב אפרים
–
הנתבע:	המוסד לביטוח לאומי

חקיקה שאוזכרה:

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

פסק דין

זוהי תביעה להכיר באוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 30/11/11 כתאונת עבודה.

 

להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

 

1. התובע, יליד 1963.
2. התובע עבד כמנהל סוכנות ביטוח במשך כ-25 שנה.
3. ביום 28/11/11 שוחח התובע עם אחד מלקוחותיו, מר דודי בן רחמים (להלן: "מר בן רחמים"), מנהל חברת התשתיות "אחים בן רחמים צפון בע"מ" (להלן: ה"החברה"), שהיה לקוח של המשרד במשך כ-10 שנים. נושא השיחה היה כיסוי ביטוחי של החברה בגין העבודות המתבצעות סמוך למאגרי מים.

— סוף עמוד 1 —

4. השיחה בין התובע למר בן רחמים התקיימה לאחר שהתברר לתובע, כי החברה מבצעת עבודות תשתית לבניית גשר סמוך לנחל, וזאת ללא כיסוי ביטוחי. התובע ידע כי המשמעות של העדר כיסוי ביטוחי בפרויקט גדול שכזה היא שאם יקרה משהו, הנזק הכספי עלול להיות גדול, כי מדובר בכלי רכב כבדים השווים מאות אלפי שקלים.
5. ביום 29/11/11 נפגש התובע עם מר רחמים. המפגש ערך 45 דקות והיה סוער ביותר, כי התובע ציפה להכרת תודה מאת מר רחמים לאחר שהעלה בפניו את הכשלים הביטוחים, אך במקום זאת "זכה" לאין ספור תלונות בעניין התנהלותו המקצועית והטחת האשמות וקריאות גנאי כגון "גנב", בין היתר, על כך שהוא מייקר את הביטוח של החברה עבור רווח משני.
6. התובע נפגע מאוד מהתנהגותו של מר רחמים, לאור העובדה כי היה לקוח שלו במשך שנים רבות והתובע דאג תמיד לאינטרסים של החברה ואף ויתר לא פעם על האינטרסים שלו כסוכן ביטוח למען החברה.
7. לאחר הפגישה היה התובע נסער, עצבני ומתוסכל מאוד מהתנהגותו של מר רחמים, כי הוא לא רצה לאבד את החברה כלקוח, לאור היותה הלקוח הכי גדול של התובע, עם פרמיה שנתית שבין מיליון לשני מיליון שקל מהביטוחים שלה.
8. התובע חזר למשרדו והרגיש הרגשה "שהיתה זרה לי באותו רגע". התובע שהה זמן קצר במשרדו ואז הלך לביתו במצב שהתקשה לנשום ולראות. וכדבריו: "לא יכולתי לנשום לא ראיתי".
9. במהלך הלילה התובע סבל כל הלילה מתחושה רעה וכמעט לא ישן.
10. למחרת היום, ה-30/11/11, התעורר התובע בשעה 06:00 והרגיש עדיין מועקה בחזה עם קשיי נשימה. התובע חש צורך ללכת לצעוד בים כדי להירגע לפני שיסע למשרדו וכך עשה.

— סוף עמוד 2 —

11. כבר מהצעד הראשון התובע לא חש בטוב. לאחר צעידה של כ-3 ק"מ בים חש לפתע התובע שהוא "מתרוקן", הוא חש חרדה ולחץ בחזה, תחושה שהוא הולך למות. התובע לא הצליח לפתוח את עיניו וחש שפיו יבש ושקשה לו לנשום, ולכן הוא החל לחזור על עקבותיו, תוך שהוא נותן לעצמו מכות בחזה ודואג להשתעל כל הזמן. כשהגיע התובע חזרה לחניה הוא התקשר למד"א והזמין אמבולנס.
12. התובע נלקח לבית חולים כרמל. עם כניסתו של התובע לבית החולים הוא קיבל דום לב, עבר החייאה ומאוחר יותר קיבל דום לב נוסף כאשר הוכנס לטיפול נמרץ ושוב עבר החייאה.

מינוי מומחה רפואי

13. מטעם בית הדין מונה תחילה, כיועץ מומחה רפואי, פרופ' שמואל גוטליב, אשר הגיש חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 27/9/14.

בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן:

"א.      בתאריך 30.11.2011 התובע סבל מאוטם חד בשריר הלב בדופן התחתונה מלווה בעליות במקטע ST באק"ג, כתוצאה מחסימה של העורק הכלילי הימני בחלקו הקריבני ע"י קריש דם.

            האבחנה מבוססת על התסמונת הקלינית, תרשימי אק"ג וממצאי הצנתור.

ב.         על פי התיאור המוסכם של העובדות שתוארו על ידי בית הדין לגבי השתלשלות האירועים במקום העבודה ביום             29.11.2011 – התובע היה "נסער, עצבני ומתוסכל", היה נתון בסערת רגשות ודחק נפשי ניכר – "אירוע חריג" בעבודה.

            לאחר מכן חזר למשרדו וחש לא טוב – הרגשה מוזרה התקשה לנשום ולראות. במהלך הלילה סבל מתחושה רעה והתקשה לישון. למחרת התעורר עם מועקה בחזרה וקשיי נשימה, אשר הלכו וגברו תוך כדי הליכתו בחוף הים. תלונות אלו שהחלו מיד בתום הויכוח עם לקוחו, סימלו את תחילתה של ה"תסמונת

— סוף עמוד 3 —

הכלילית החדה" שהתבטאה במלואה באוטם חריף בשריר הלב עם הרמות בקטע ST למחרת היום.

            סמיכות הזמנים בין מצב הדחק הנפשי כמתואר והאוטם החריף שאירע תוך פחות מיממה מההתרגזות, תומכת בהנחה שהאוטם נגרם כתוצאה מ"אירוע חריג" בעבודתו.

            על כן, ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה של התובע ביום 29.11.2011 (בשעות אחה"צ) לבין האוטם בו לקה בבוקר ה-30.11.2011.

ג.         לא. אמנם לתובע גורמי סיכון ללקות במחלת לב איסכמית: היפרליפידמיה (בעיקר טריגליצרידמיה) כשערכי כולסטרול תקינים, סיפור משפחתי, עודף משקל קל, עישון והומוציסטינמיה (מטופלת). אך טרם האירוע הנוכחי התובע לא סבל מתעוקת חזה או מתסמינים לבביים אחרים אופיניים לתעוקת חזה. הכאבים בחזרה בעטיין פנה למרפאה ב-29.8.2011 – היו כאבים בחזה בלילה ללא קשר למאמץ – "כאבים בלתי טיפוסיים בחזה", עליהן לא התלונן בהמשך.

            הסיכון לחלות במחלת לב וכלי דם (אוטם או תעוקת חזה בלתי יציבה, אירוע מוחי) ב-10 שנים, במקרה סנן (בהתחשב בגילו, וגורמי הסיכון) ניתן להערכה ע"י מחשבוני סיכון:

1. עפ"י ASCVD Risk של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה – מדובר בסיכון נמוך – 6.8% ל-10 שנים, ובמידה ולא היה מעשן – 2.9%.

            (סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית מגדר: גבוה מעל 20% ב-10 שנים, בינוני 10-20%, נמוך פחות מ-10%).

            למעשה, עובדת היותו מעשן הכפילה את מידת הסיכון למחלה קרדיווסקולרית.

            כמו כן ידוע מהספרות שבקרב חולים הלוקים באוטם בשריר הלב, גילם של המעשנים נמוך ב"כ-10 שנים מגילם של לא מעשנים.

2. לפי QRISK2 הבריטי (המשקלל גם מרכיב של סיפור משפחתי) – הסיכון גבוה יותר 13.1%, ל-

— סוף עמוד 4 —

10 שנים, פי 2.9 מאדם בריא בגילו. וללא סיפור משפחתי (עובדה השנויה במחלוקת בין הצדדים, א"כ מופיע בסיכום המחלה של המחלקה הקרדיולוגית) – 8%, פי 1.6 מאדם בריא בגילו.

ממצאי הצנתור הדחוף שעבר הראו מחלה כלילית חד כלית, עם מעורבות של העורק הכלילי הימני (RCA), בחלקו הקריבני שהיה חסום ע"י קריש דם, כתוצאה מקרע של רובד טרשתי שהיה בעורק זה, שעד לאירוע הנוכחי לא גרם לתסמונת קלינית. רובד טרשתי זה, הוא פרי גורמי הסיכון מהם סובל התובע, ויכול היה לקנן בגופו של התובע במשך שנים, כל עוד הינו "יציב". האוטם החד בשריר הלב עם הרמות מקטע ST באק"ג, נבע מחסימה מלאה של העורק הכלילי הימני כתוצאה מקרע של רובד טרי שהיה עד כה "יציב" והפך להיות "בלתי יציב". קרע זה נוצר בד"כ על פני היצרות שאיננה חייבת להיות היצרות משמעותית (רוב האוטמים מתרחשים עפ"י רבדים טרשתיים בלתי משמעותיים).

הדחק הנפשי הקשה בו היה נתון התובע בתאריך 29.11.2011, גרם לשרשרת תהליכים (עליה בלחץ-הדם, עליה בדופק, הפרשת אדרנלין ונוראדרנלין, נטיית יתר של הדם להיקרש, נזק לציפוי הפנימי של כלי הדם), שהביאו לערעור פתאומי ביציבותו של הרובד הטרשתי ה"יציב" בעורק הכלילי הימני, שהפך להיות "בלתי יציב". כתוצאה מכך הרובד הטרשתי נקרע ונוצר על פניו קריש דם אשר בתחילה חסם באופן חלקי את נהור העורק הכלילי הימני וגרם למיחושיו הראשוניים של התובע, בסמוך לאחר האירוע החריג בעבודה. בהעדר טיפול תרופתי, במהלך שעות הלילה קריש הדם הלך וגדל, עד אשר נהור העורק נחסם לחלוטין וגרם לאוטם חריף בשריר הלב עם הרמות בהקטע ST (הרמת מקטע ST באק"ג, הינם ביטוי לחסימה מלאה של העורק, כפי שהגם הודגם בצנתור – חסימה מלאה של העורק עם זרימה TIMI-0).

— סוף עמוד 5 —

ללא הדחק הנפשי הקשה בו היה נתן התובע בתאריך 29.11.2011, הרובד הטרשתי בעורק הכלילי הימני היה יכול להישאר "יציב" במשך שנים, והתובע יכול היה להמשיך ולהתהלך מבלי שילקה באוטם. יתרה מזו, ללא ה"אירוע החריג", יתכן ועם ההתקדמות במחלתו כתוצאה מגורמי הסיכון, התסמונת הקלינית היתה מתבטאת לא כ"אוטם חד בשריר הלב", אלא כ"תעוקת חזה יציבה" – היה מקבל טיפול תרופתי או התערבותי מתאים, וניתן היה למנוע אוטם בשריר הלב. האירוע בעבודה ביום 29.11.2011 החיש, אפוא, את בואו של האוטם, כך שאלמלא האירוע, יתכן שהיה נדחה למועד מאוחר יותר או שלא היה מופיע כלל.

לסיכום:

קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה של התובע ביום 29.11.2011 לבין האוטם בו לקה ואובחן למחרת היום בתאריך 30.11.2011. לולא האירוע החריג בעבודה, קרוב לוודאי שלא היה מתרחש אוטם בשריר הלב.

לפיכך יש להכיר באירוע הלב כתאונת עבודה".

14. ב"כ הנתבע הודיעה בכתב לבית הדין ביום 9/11/14, כי לאחר התייעצות רפואית ונוכח חוות דעתו של המומחה הרפואי, פרופ' שמואל גוטליב, החליט הנתבע להכיר בתביעה.

ב"כ התובע הודיעה בכתב לבית הדין ביום 16/11/14, כי היא מסכימה למתן פסק דין בהתאם להודעת ב"כ הנתבע ומבקשת לחייב בהוצאות שכ"ט עו"ד.

15. לאור האמור לעיל אנו קובעים, כי התובע לקה ביום 30/11/11 באוטם חד בשריר הלב בדופן התחתון, וכי מדובר בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
16. התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

— סוף עמוד 6 —

17. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ה, (23 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר עוזיאל אבישר נציג עובדים		א. קציר סגנית נשיא		מר דניאל קמחי נציג מעסיקים