תפריט ראשי תחומי עיסוק

קיבלת דרישה להחזר גמלה? לעיתים יש מוצא

פורסם ב24 ביולי 2012 במגזין "לבית"

מספר פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה בבתי הדין האזוריים לעבודה, מלמדים כי בתי הדין בוחנים את נסיבות היווצרות החוב ואף את התנהלותו של המל"ל בעת קבלת ההחלטה אם לבטל את החוב או חלקו. יתרה מכך, לעיתים במהלך ההליך המשפטי מתגלים פרטים נוספים המשנים את עמדת הביטוח הלאומי, ומבטלים את עצם דרישת החזר הכספים.

הקשיש דובר הרוסית הוחתם על מסמכים בעברית
המל"ל דרש מקשיש בן 86 שישיב לקופתו סכום של כ- 55,000 שקלים, אשר לטענתו קיבל שלא כדין. הקשיש עלה ארצה בשנת 1991 (בגל העליה הגדול מרוסיה) כשהיה בגיל 68. יומיים לאחר הגעתו ארצה, ניגש בהדרכת משרד הקליטה אל המוסד לביטוח לאומי, חתם על טפסים שונים עליהם התבקש לחתום, והחל לקבל מהמוסד לביטוח לאומי תשלום גמלת זקנה מיוחדת ותוספת השלמת הכנסה, אשר הופקדו בחשבון הבנק שלו בסכום אחד, חודש בחודשו במשך 16 שנים.

זמן קצר לאחר הגיעו ארצה, ביקש הקשיש לצאת לעבוד ולפרנס את משפחתו, ומצא עבודה כשומר במפעל, בשכר הקרוב לשכר מינימום, ולא דיווח לביטוח לאומי על הכנסותיו מעבודה. בביקורת אשר ערך הביטוח הלאומי התברר כי הכנסותיו של הקשיש שוללות את זכאותו לגמלת השלמת הכנסה, והוא התבקש להשיב את הגמלאות אשר שולמו לו החל מיום 01.01.07, סכום של כ- 55,000 שקלים.

איש לא הסביר לו את הכתוב במסמך
הקשיש, שמצבו הבריאותי הלך והידרדר, ניהל בכוחותיו המידלדלים מערכה עם ביטוח לאומי, שבסופה החליטה הוועדה לביטול חובות לבטל 15 אחוז מהחוב בלבד. בצר לו, הוא נאלץ לפתוח חזית משפטית עם המוסד ופנה אל בית הדין האזורי לעבודה וטען בין היתר, כי כחלק מהליך הקליטה שלו בישראל, הוא קיבל את הקצבה כמעט באופן אוטומטי וכי איש מטעם המוסד לביטוח לאומי לא הסביר לו את מהות הטפסים עליהם חתם, 3 ימים לאחר שנחת בישראל, כשהוא אינו דובר את השפה העברית. הוסיף הקשיש וטען כי במשך שנים ארוכות קיבל את התשלום בסכום אחד ולא היה ער לעובדה כי משולמות לו שתי גמלאות שונות, אשר לכל אחת תנאי זכאות אחרים, וכי איש לא הדריך אותו לגבי התנאים לקבלתן, אף לא פעם אחת. "באותה הנשימה" הפנה הקשיש את תשומת ליבו של בית הדין למקרה של קשיש אחר, אשר בנסיבות דומות, החליטה הוועדה לביטול חובות במוסד לביטוח לאומי לבטל את מלוא החוב, מתוך הנחה כי לא הבין את פשר הסעיפים עליהם חתם בטופס התביעה, עוד בנמל התעופה.

בית הדין ביטל את רוע הגזירה
בסופו של יום, קיבל בית הדין את טענות הקשיש והורה על ביטול מלוא חובו, לאחר שקבע כי אין מחלוקת שטופס התביעה נחתם על ידי הקשיש כשלא דיבר עברית, 3 ימים לאחר עלייתו ארצה ולא ברור כלל כיצד ואם בכלל פרטי הטופס תורגמו ו/או הוסברו לו. בית הדין הוסיף וקבע כי הנימוק בגינו ביטל הביטוח הלאומי את מלוא החוב של הקשיש השני, צריך לחול גם בעניינו של התובע.

אופס, שכחנו שאת עובדת
במקרה אחר, תובעת קטועת רגל, הגישה לביטוח לאומי תביעה לקצבת נכות כללית וביטוח לאומי אישר את תביעתה וקבע לה דרגת אי כושר בשיעור 65 אחוז כעקרת בית. במסגרת הליכי שיקום למדה התובעת הנהלת חשבונות ועם קבלת התעודה הפנתה אותה פקידת השיקום של המל"ל לעבודה חלקית בהנהלת חשבונות, בעבורה השתכרה התובעת כ- 1700 שקלים. התובעת המשיכה ועבדה למרות הקשיים הנובעים אשר נבעו מהצורך לחלוץ את הרגל מהפרוטזה, והכאבים העזים מהם סבלה, אולם ארבע שנים לאחר מכן, "נזכר" ביטוח לאומי כי התובעת הינה אישה עובדת, ויש לבדוק אותה ככזו ולא כעקרת בית למשתכרת וזאת ממועד התחלת עבודתה 26.06.02. אמר ועשה, והודיע לתובעת כי היא חייבת להשיב את כל הקצבאות שקיבלה משנת 2002, סכום של כ- 105,000 שקלים. התובעת במספר הליכים בבית הדין חזרה וטענה כי מאחר וביטוח לאומי החליט לבדוק אותה מחדש רק בשנת 2006, הוועדה הדנה בכושרה להשתכר, מנועה מלדון בכושר השתכרותה בתקופה המוקדמת לתאריך זה. בתום הליכים מתישים בבית הדין ובוועדות השונות, אשר נמשכו כשלוש שנים, הודיע לבסוף ביטוח לאומי כי התובעת קיבלה את הגמלאות כדין וכי חובה בסך 105,000 שקלים, מבוטל.

בית הדין למל"ל: שקול שיקולים ענייניים
בפסק דין אחר אשר ניתן בימים אלו ע"י נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רמי כהן, התבקשה מבוטחת אשר קיבלה קצבת סרוטים מיוחדים מביטוח לאומי, על אף שיידעה אותו בכתב כי היא מתגוררת במעון, להשיב למל"ל סכום של כ- 23,000 שקלים. בית הדין החזיר את עניינה של המבוטחת לדיון חדש בוועדה לביטול חובות של המוסד לביטוח לאומי וקבע כי על הוועדה לביטול חובות חלים כללי המינהל התקין, כלומר על החלטת הוועדה לביטול חובות להינתן תוך שקילת שיקולים ענייניים, מנומקים וסבירים, בשקיפות מלאה ולאחר מתן זכות טיעון למבוטחת.

אין ספק כי קבלת דרישה להחזר כספים לביטוח לאומי, עשויה להיות מאוד מתסכלת, בעיקר אם חלפו שנים ארוכות מהיום בו שולמו הגמלאות, ויותר מכך אם מתברר כי הכספים שולמו כתוצאה ממעשה או מחדל של הביטוח הלאומי עצמו. ישנן נסיבות בהן השבת הכספים לביטוח לאומי אינה צודקת ונסיבות בהן השבת הכספים גורמת לנזק כלכלי למבוטח. במקרים רבים הפניה לערכאות משפטיות עשויה לשנות את רוע הגזירה, וזאת בין אם מדובר בתביעה בעניין עצם דרישת ההשבה ובין אם מדובר בתביעת נזיקין בגין הנזק הכספי שנגרם כתוצאה ממעשהו או מחדלו של המל"ל.

באותה הנשימה, מובן כי כאשר מדובר במבוטחים אשר הונו את המערכת וקיבלו כספי ציבור שלא כדין, דרישת המל"ל מוצדקת בהחלט, שכן המדובר על דפוס פעולה עברייני אשר גורם בסופו של יום לנזק מצטבר לנו – ציבור המבוטחים התמים, אשר משלם מידי חודש סכום כסף בלתי מבוטל לקופת המל"ל. **הבהרה: הכתוב לעיל הינו מידע אינפורמטיבי בלבד ואין בו משום מתן ייעוץ משפטי כלשהו. השימוש במידע זה הוא באחריות המשתמש בלבד.

הכותבת היא עו"ד, מומחית לתביעות נגד ביטוח לאומי, לשעבר יועצת משפטית במל"ל

לקריאת הכתבה באתר המגזין "לבית" לחץ כאן