מהן זכויות נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי?

פורסם בתאריך 15 באפריל 2012 באתר "Ynet"

למרות שלל הזכויות המגיעות לנפגעי פעולות איבה ואף במקרים מסויימים לבני משפחותיהם, לא רבים מודעים לסיוע לו הם זכאים. כיצד להתנהל נכון מול ביטוח הלאומי למימוש הזכויות? מדריך

עו"ד מירב אפרים

פגיעה כתוצאה מפעולת איבה, אינה נדירה במחוזותינו. לצערנו, מדינת ישראל נתונה לא פעם למתקפות מצד טרוריסטים ואירגונים מוסלמים עויינים. ההתמודדות עם השלכות מרחיקות הלכת של פגיעה כתוצאה מפעולת טרור כנגד ישראלים, אינה פשוטה, וזאת בלשון המעטה.

אל אותו קושי מתווספת דרך ארוכה ורצופת קשיים בירוקרטיים ואחרים, לשם קבלת מלוא התגמולים המגיעים לנפגעים מהמוסד לביטוח לאומי. חוסר מודעותם של הנפגעים ולעיתים עייפות מהתהליך, עלולה להביא לאובדן זכויותיהם ולהפסד כספי ניכר.

כאשר תושב ישראל לדוגמא, נפגע פיזית או נפשית בפעולת איבה (בארץ או בחו"ל), הוא זכאי לטיפול רפואי ושיקום רפואי ומקצועי, וכן הוא זכאי לסל הטבות רחב שנקבע בהתאם לפרמטרים שונים הקשורים לנפגע עצמו ולאופיה של הפגיעה ממנה הוא סובל. גם ישראלים שאינם תושבי ישראל ואף מי שהוא תושב חוץ ונפגע בפעולת איבה בחו"ל, בעודו עובד עבור מעסיק ישראלי, עשויים להיות זכאים לגמלאות על פי החוק.

 

בקשה עצמית להכרה כנפגע

ככלל, לאחר פיגוע איבה, יוזם המוסד לביטוח לאומי באמצעות פקידי השיקום פנייה אל הנפגעים אשר את שמותיהם קיבל מהמשטרה, מאידך לא כל הנפגעים מאותרים ע"י המשטרה, שכן לעיתים אנשים מפנים את עצמם מזירת האירוע באופן עצמאי או בסיוע בני משפחה או חברים.

חשוב לדעת כי נפגעי פעולות איבה אינם מנועים מלפנות באופן עצמאי אל המוסד לביטוח לאומי על מנת לממש את זכותיהם בגין נזקיהם, אלא שעבורם הדרך מורכבת יותר, שכן עליהם לדאוג לצרף אל תביעתם, בין היתר, אישור של הרשות המאשרת, היינו המשטרה או משרד הביטחון, ולהוכיח כי אכן היו בזירת האירוע, וכי האירוע מוגדר פעולת איבה, וכי נגרם להם נזק פיזי או נפשי כתוצאה מאותו אירוע.

גם אם לא הגשת את התביעה בזמן – הדרך לא בהכרח חסומה בפניך. כאשר מדובר על נפגעי הלם וחרדה, לא תמיד ניתן להעריך סמוך לאירוע את עוצמת הפגיעה והשלכותיה. לעיתים נפגעים סבורים כי פגיעתם קלה והם אינם מדווחים לגורמים מוסמכים כמו רופאים ועו"ס.

אי הדיווח מהווה מכשול מהותי ולעיתים אף חוסם את הדרך לקבלת הפיצוי שכן, לשון החוק קובעת כי את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. שיהוי בהגשת התביעה עלול להביא לדחייתה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ולו רק בשל הקושי שעלול להיווצר בהוכחת העובדות הרלוונטיות, עם חלוף הזמן.

מאידך, אם בעת הגשת התביעה יהיו בידי הנפגעים הוכחות להיותם בזירת האירוע, וכן הוכחות כי נגרם להם נזק פיזי או נפשי עקב האירוע, עשוי המוסד לביטוח לאומי לאשר את תביעתם וזאת על אף שחלפו 12 חודשים מיום הפגיעה.

כפי שאנו רואים, יש חשיבות רבה לפנייה לגורמים רפואיים ולגורמי רווחה בסמוך לאירוע, כדי לוודא כי יהיה תיעוד רפואי או תיעוד של גורמי הרווחה להימצאותם של הנפגעים בזירת האירוע, וכן לתיעוד שמות ופרטי התקשרות עם העדים לאירוע ולפגיעה. החלטת המוסד לביטוח לאומי ושיקול דעתו באשר לקבלת התביעה במועד בו הוגשה או לדחותה בטענת שיהוי, צריכים לעמוד במבחנים שונים אשר נקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה.

 

גם לבני המשפחה יש זכויות

נפגע פעולת איבה זכאי לקבל טיפול רפואי, במסגרת קופות החולים ובבתי החולים הממשלתיים. אין המדובר רק במימון ימי האשפוז, בפועל הנפגע זכאי בין היתר, גם למימון טיפולי שיניים, רכישת תרופות, אביזרים אורטופדיים ואף מימון בית החלמה. נפגעים שסובלים מפגיעות לוקומוטוריות או ממחלות עור, עשוים אף להיות זכאים לטיפולים בחמי מרפא, והכל בהתאם לאישור רופא המוסד לביטוח לאומי.

במקרים רבים, בני המשפחה של הנפגע זכאים לקבל החזר הוצאות שונות, לרבות, מימון לינה למי שמתגורר רחוק מבית החולים, החזר בגין הפסד ימי עבודה, נסיעות, חניות, טלפון ועוד. כאשר הנפגע נספה חלילה כתוצאה מפעולת האיבה, עשויים בני המשפחה (אלמן אלמנה ויתומים) להיות זכאים לתגמולים ומענקים שונים, מהמוסד לביטוח לאומי.

 

קביעת אחוזי נכות

לאחר שהתביעה הוכרה, ניתן להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות כתוצאה מהפגיעה. נכות נקבעת ע"י ועדות רפואיות שפועלות במוסד לביטוח לאומי.

בהתאם ללשון החוק, מי שנקבעה לו נכות רפואית 10%-19% זכאי למענק חד פעמי בסכום שנע בין41 אלף שקל לבין 155 אלף שקל.

נפגעים שנקבעו להם לפחות 20% נכות רפואיים, זכאים לקבל תגמול חודשי, בשיעור הקבוע בחוק ואשר אינו קשור להכנסותיו של הנפגע לפני הפגיעה. קביעת אחוזי הנכות היא דינמית ועשויה להשתנות לאורך הזמן, לדוגמה כאשר חלה החמרה במצבו של הנפגע. במקרה כזה רשאי הנפגע לבקש כי ועדה רפואית תדון במצבו מחדש.

חשוב לדעת כי החמרת מצב יכולה להתקיים באותו ליקוי שהוכר ע"י הביטוח הלאומי, או בליקוי אחר לחלוטין שמתפתח לאורך הזמן. כך לדוגמא, אדם הסובל מחרדה בעקבות אירוע שנחשף אליו, עלול לגלות כי לאורך הזמן מצבו מחמיר, כושר עבודתו נפגע, והוא נדרש למעקב רפואי ותרופתי.

במקרה זה יש לוודא כי ההחמרה במצב תבוא לידי ביטוי בנכות אשר תקבע לנפגע, ובשיעור התגמולים להם יהיה זכאי. דוגמא אחרת היא כאשר אדם אשר נפגע קשה בגפיו, מפתח לאחר מכן, תסמונת פוסט–טראומטית. במקרה זה עשוי הנפגע להיות זכאי לאחוזי נכות ולתגמולים הן בשל הפגיעה הפיזית והן בשל הפגיעה הנפשית.

 

לבחור במסלול התביעה הנכון

קיים מכלול רב של זכויות והטבות נלוות למי שנפגע בפעולת איבה. למעשה, נפגעי פעולות איבה זוכים בהטבות רבות להן לא זוכים נפגעים אחרים, כגון, הנחות בארנונה, השתתפות בהוצאות טלפון, פטור מאגרת טלוויזיה, הטבות מיסוי מקרקעין, הטבות ברכישת רכב, ועוד. חרף זאת, המציאות מלמדת, כי חוסר מודעות של נפגעים, מביא אותם לא פעם, להגשת תביעות במסלול שאינו מיטיב עמם.

בהתאם לחוק, נפגע הזכאי לזכויות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובנוסף, בגין אותו אירוע, גם לזכויות אחרות כגון: נכות כללית, תגמול אחר ממשרד האוצר (למעט פיצויים מגרמניה), פיצויים לפי פקודת הנזיקין או החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, או גמלאות בשל פגיעה בעבודה –  חייב לבחור בתגמול אחד מהם.

כך למשל, מי שנפגע מפעולת איבה בזמן עבודתו, מומלץ כי יגיש במקביל, הן תביעה לפגיעה בעבודה והן תביעה להכרה כנפגע פעולות איבה, ורק בסופו של תהליך (במסגרת הזמנים הקבועים בחוק) יחליט באיזה מהמסלולים הוא מבקש להמשיך, בהתאם להטבות להן יהיה זכאי בכל אחד מהמסלולים.

 לדוגמא, נפגע ששכרו לפני הפגיעה היה גבוה מאוד, עשוי להעדיף את המסלול של פגיעה בעבודה על פני פגיעת איבה, בשל העובדה שהבסיס לחישוב קצבת נכות מעבודה הוא השכר של הנפגע לפני הפגיעה, ואילו שיעור תגמולי הנכות לנפגע פעולת איבה נקבעו בחוק.

 לעומת זאת, כשבוחנים את הזכאות לנכות כללית לעומת הזכאות כנפגע פעולת איבה, הרי שהכף מוטה באופן חד משמעי לטובת נפגעי פעולת איבה, הן מבחינת גובה התגמול והן מבחינת ההטבות הנלוות להכרה.

 

הכותבת היא עו"ד, מומחית למימוש זכויות רפואיות ולתביעות מול ביטוח לאומי

 

לקריאת הכתבה באתר "Ynet" לחץ כאן