אירוע מוחי כתאונת עבודה

מאמר מאת: עו"ד מירב אפרים

מי שחווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה.

השלב הראשון הוא אישור כי העובדות הנטענות ע"י הנפגע מבססות קיומו של אירוע חריג, דחק נפשי בלתי רגיל, אשר נגרם תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. ככל שהמוסד לביטוח לאומי ידחה את התביעה בטענה כי לא התקיים אירוע חריג, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה אשר יבחן את השאלה.

בתיקים רבים בהם מבקשים התובעים כי בית הדין יכיר בקיומו של קשר סיבתי בין אירוע הדחק אשר עברו לבין האוטם המוחי אשר עברו, ימנה בית הדין מומחה – יועץ רפואי, אשר יתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי כאמור.

בעב"ל 208/09 יהושע לב נגד המוסד לביטוח לאומי, מינה בית הדין הארצי כמומחה – יועץ רפואי את פרופ' רכס אשר קבע בחוות דעתו כי אירוע חריג של דחק נפשי בלתי רגיל יכול להוות טריגר לפרוץ אירוע מוחי, הן איסכמי (כאשר האירוע נגרם עקב חסימה של אחד מכלי הדם המוחיים) והן דימומי (כאשר האירוע המוחי נגרם עקב פריצה של כלי דם ויצירת שפך דם בתוך רקמת המוח.

ברי כי אוטם מוחי איננו פורץ מבלי שיהיו בנפגע גורמי סיכון מוקדמים כגון יתר לחץ דם, סכרת, יתר שומנים בדם, עישון, משקל יתר, הפרעות קצב הלב ואנמנזה משפחתית, ולכן אחת השאלות אותה ישאל המומחה הרפואי היא האם האירוע החריג שאירע לנפגע בעבודתו, החיש את בואו של האוטם המוחי או שמא האוטם המוחי היה מתרחש באותו מועד, גם אלמלא האירוע החריג, לדוגמא, בשל גורמי הסיכון.

מעבר לגורמי הסיכון יבחן המומחה הרפואי את סמיכות הזמנים בין אירוע הדחק הנפשי בעבודה לבין הופעת סימני האוטם המוחי. בעניין זה הבהיר פרופ' רכס, המומחה הרפואי, כי פרק זמן סביר העשוי להצביע על קיומו של קשר סיבתי הוא עד 24 שעות, כן ציין המומחה כי שנת לילה עשויה להחליש את קיומו של הקשר הסיבתי.

לחוות דעתו של המומחה הרפואי אשר ימונה ע"י בית הדין, משקל מכריע בקביעתו של בית הדין בדבר היותו של האוטם המוחי, תאונת עבודה.